יותר מ-50 אנשי חינוך עתרו ביום רביעי לבג"ץ כדי לבטל את חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך אותו אישרה הכנסת לפני שלושה שבועות על פי יוזמת ממשלת הימין. העותרים טוענים, כי מדובר בפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות חופש הביטוי, חופש העיסוק, הזכות להליך הוגן, הזכות לחינוך וידע וזכות ההתארגנות. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד מורן סבוראי, עמית גורביץ, מירי גרוס ונאוה פינצ'וק-אלכסנדר.

על פי החוק החדש, מנכ"ל משרד החינוך יוכל לפטר בהליך מהיר וללא הודעה מוקדמת מורה ש"עשה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור" או "פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד" למעשה טרור. החוק אושר ברוב של 55 תומכים לעומת 45 מתנגדים.

לטענת העותרים, "מדובר בחוק שמעביר סמכויות בלעדיות של חקירה, בחינה, שפיטה וענישה לידי גורמים פוליטיים – שר החינוך או המנהל הכללי של משרד החינוך – וזאת ללא שנקבעה בחוק מנגנון או חובה כלשהי לבחינת החלטתם של גורמים פוליטיים אלה על-ידי גורמים מקצועיים האמונים על איזון בין זכויות ואינטרסים ואף ללא הבטחה כלשהי של תקינות ההליך. באופן זה, פוגע החוק בזכויותיהם החוקתיות של המורים, ואף בזכותם של התלמידים לחינוך, ובין היתר על דרך של ענישה קולקטיבית אסורה".

כמו כן, "החוק אינו עולה בקנה אחד עם הלכות בית משפט נכבד זה ביחס למעמדו של חופש הביטוי ואמות המידה לפגיעה בו, והוא מהווה סטייה חמורה מעקרונות יסוד דמוקרטיים ומערכי יסוד של עולם אקדמי וחינוכי. תכליתו של החוק איננה ראויה. בניגוד לנטען כאילו החוק נועד למנוע טרור, הרי שברור כי בדין הישראלי קיימים די מנגנונים למניעת התבטאויות תומכות טרור".
עוד נאמר בעתירה כי "החוק מתיימר לטפל בתופעות של תמיכה בטרור בבתי הספר, ללא כל ביסוס הגדרתי של המושג 'טרור', בלא אזהרה או הגדרה מוקדמת כלשהי, בלא אישור מוקדם לחקירת הביטוי על-ידי פרקליט המדינה/היועץ המשפטי לממשלה, וללא יסוד עובדתי ביחס לקיומן והיקפן של תופעות אלה. השימוש בכלים דרקוניים אלה מלמד כי מטרתו של החוק בבירור היא – להלך אימים על ציבור המורים, להרתיעם מפני הבעת עמדה (לעיתים גם עמדה מחקרית) שאינה עולה בקנה אחד עם העמדה הפוליטית של שר החינוך יואב קיש ולהשתיקם".

לטענת העותרים, החוק אושר בלא שהוצגו נתונים על היקף התופעה הנטענת; לא לחינם הסתייגו מהחוק הן הייעוץ המשפטי לכנסת והן נציגי משרדי החינוך והמשפטים; הוא מתייחס רק לתמיכה בטרור ולא להתבטאויות פסולות אחרות; החוק אינו מידתי, הוא גורף וכוללני ואינו בוחר באמצעים שפגיעתם פחותה; הוא עוקף את המסלולים המשמעתיים הקיימים ועלול לגרום "ציד מכשפות" ובילוש אחרי מורים; הוא מתעלם מאי-הבנות אפשריות של התבטאויות בערבית; והוא מפלה לרעה את ציבור המורים. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד מורן סבוראי, עמית גורביץ, מירי גרוס ונאוה פינצ'וק-אלכסנדר.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/133479/