משרד הבריאות הלבנוני דיווח הבוקר (חמישי) כי 2,574 בני אדם נהרגו מאז הפלישה הישראלית למדינה ב-1 באוקטובר. רק אתמול נהרגו ברחבי לבנון 28 בני אדם ונפצעו 139. הבוקר נהרגו קצין ושני חיילי צבא לבנון בהפגזה ישראלית על הדרום. כמו כן, לפי סוכנות האו"ם לפליטים, יותר מ-12,000 איש נפצעו בהפצצות הישראליות, ויותר מ-1.2 מיליון אזרחים נעקרו מבתיהם – מהם 283 אלף שברחו אל מעבר לגבול לסוריה. לפי האו"ם, ישראל הוציאה צווי פינוי צבאיים ליותר מ-25% משטח לבנון.
בסוכנות האו"ם לפליטים מדגישים, כי המצב ההומניטרי בלבנון הוא "המשבר החמור ביותר זה עשורים". לפי הסוכנות, "האלימות דוחקת את מערכת הבריאות, המצויה ממילא בקריסה, אל הקצה. ההשפעה על הטיפול הרפואי מזעזעת. מתקפות על מוסדות רפואיים הם הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי, ועליהם להיפסק מיד". עוד הוסיפו: "תושבים נענים לצווי הפינוי ובורחים כמעט בידיים ריקות. רבים מהם נאלצים לישון תחת כיפת השמיים בעודם מחפשים את דרכם למקום מבטחים ולסיוע".
ג'רמי לורנס, דובר משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, קרא לחקירה עצמאית ודחופה של הפצצה ישראלית בצפון לבנון, בה נהרגו בשבוע שעבר 22 בני אדם. לפי לורנס, בין ההרוגים היו 12 נשים ושני ילדים. "אנו מבינים כי הבניין שהותקף היה בן ארבע קומות. בהתחשב בנתון זה, יש לנו דאגה ממשית לגבי כיבוד חוקי המלחמה ועקרונות האבחנה והפרופורציונליות", אמר.
בביירות פרצו עימותים כאשר המשטרה הלבנונית פינתה בכוח עקורים ששהו במבנה נטוש בעיר. לפי משרד הפנים הלבנוני, הממשלה לא תאפשר "הסגת גבול" נגד רכוש פרטי – למרות משבר העקורים, ולמרות שההפצצות הישראליות בשטח העיר נמשכות.
תקיפת הבנק של חיזבאללה
השבוע תקפה ישראל עשרות סניפים של הבנק אל-קרד אל-חסן, המזוהה עם חיזבאללה. רבות מההפצצות היו בשכונות מגורים בדרום ביירות ובבקעת הלבנון. ראש עיריית ע'בירי, בפרבריה הדרומיים של ביירות, אמר: "הם תקפו בניינים ריקים באמצע שכונות מגורים והרסו את מה שסביבם. אלה לא היו מרכזים צבאיים או מחסני נשק".
הבנק אל-קרד אל-חסן הוקם בשנות השמונים כמוסד צדקה במסגרת מערך הארגונים האזרחיים של חיזבאללה. בעקבות המשבר הכלכלי החמור שפקד את לבנון ב-2019, עלתה קרנו של אל-קרד אל-חסן, שכן בנקים רבים הקפיאו את חשבונות הלקוחות וחדלו להציע הלוואות. מאות אלפי אזרחים לבנוניים הפקידו את כספם באל-קרד אל-חסן.
חשש מהחרפת המתחים העדתיים
המלחמה ומשבר העקורים מגבירים את החשש מעליית המתחים העדתיים בלבנון. רבים מהפליטים מהדרום הם שיעים, המבקשים מקלט בעיירות נוצריות או דרוזיות. למרות מקרים רבים של עזרה הדדית וסולידריות בין בני עדות שונות, באזורים מסוימים מסרבים לקלוט עקורים מחשש שבגללם תפציץ ישראל את השטח. הפצצות ישראליות על בניינים בהם שהו עקורים בעיירה הנוצרית איטו ובעיירה הדרוזית בעדראן הגבירו חששות אלה.
בשכונת אשרפיה הנוצרית במזרח ביירות דווח, כי משמר מקומי של מתנדבים מונע מעקורים להיכנס לשכונה ולמצוא בה מקלט. לדברי החוקר הסורי-שוויצרי ג'וזף דאהר, הצהרות של גורמים רשמיים בישראל, בהם דובר צה"ל בערבית אביחי אדרעי, מכוונות להחריף את המתחים הפנימיים בלבנון במטרה ללבות עימותים עדתיים.
עוד אמר דאהר בראיון לאתר "ג'קובין": "חיזבאללה מתמודד כעת עם האתגר הגדול ביותר מאז הקמתו". עם זאת, חיזבאללה "עודנו הגורם הפוליטי החשוב ביותר בלבנון, עם יכולות צבאיות חזקות ורשת רחבה של מוסדות. למרות שמוסדות אלה עורערו במלחמה ומצויים תחת לחץ בשל צורכי האוכלוסייה, חיזבאללה יוסיף להיות גורם בעל השפעה גם מעבר לגבולותיה של לבנון".
עוד בנושא: https://zoha.org.il/132862