יום הסביבה 2009 בכנסת
מסתמן: הממשלה טרם הפנימה את גודל המשבר הסביבתי
במוקד היום: ההכנה לועידת האקלים בקופנהגן ויישום חוק האכיפה הסביבתית
היום, מצוין יום הסביבה הבינלאומי בכנסת. בנוסף, לדיונים בועדות הכנסת ובשדולה הסביבתית-חברתית הגיעו ראשי השדולה, ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) וח"כ אופיר פינס פז (עבודה), להסכמות עם הממשלה על העלאת הצעות חוק סביבתיות במליאת הכנסת.
במליאת הכנסת יעלו שתי הצעות חוק סביבתיות בתמיכת הממשלה להצבעה טרומית:
כמו כן, יעלו לדיון 5 הצעות חוק סביבתיות בהתנגדות הממשלה, עליהם תצביע הכנסת במועד אחר. למעשה ניתן לממשלה זמן לשנות את עמדתה לפני שתתקיים ההצבעה בפועל:
2+1. הצעת חוק אכיפה סביבתית (סמכויות פיקוח של המשרד להגנת הסביבה), התשס"ט-2009, פ/379 ביוזמת חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), וגרסא דומה של הצעת החוק ביוזמת חברי הכנסת איתן כבל (עבודה) ויוחנן פלסנר (קדימה) (פ/481).
4. הצעת חוק ביטול פטור ממתקן גישה אלחוטית,התשס"ט-2009 פ/356 ביוזמת חבר הכנסת דב חנין (חד"ש).
פירוט הצעות החוק:
במליאת הכנסת יעלו שתי הצעות חוק סביבתיות בתמיכת הממשלה להצבעה טרומית:
1. הצעת חוק התכנון והבנייה (התאמת תוכניות), התשס"ט-2009, פ/799 ביוזמת חברי הכנסת אופיר פינס פז (עבודה), ניצן הורוביץ (מר"צ) ודב חנין (חד"ש) – לאחרונה אירעו מספר מקרים בהם התבקשו מוסדות התכנון לתת היתרי בניה מכוח תכניות בנות עשר ועשרים שנה ואף יותר, כגון תכניות לייבוש ופגיעה בשטחים פתוחים בכנרת, יצירת מוקדי פיתוח בלב שטחים פתוחים ערכיים ועוד. לא פעם, מימושן של תכניות אלה צפוי לגרום נזק סביבתי והוא מנוגד למגמות תכנון ולתכניות מתאר חדשות יותר. התוכניות אף יכולות להיות מנוגדות לחקיקה חדשה שחוקקה בשנים האחרונות ומשנה את הכללים, הנורמות והחוקים. ואולם, על פי החוק והפסיקה, גם תכנית שאבד עליה הכלח עודנה תקפה. לכן, כדי לנסות ולצמצמם את הנזק שבביצוע תכנית ישנה בלא שכלל ניתנה הדעת על האפשרות לתקן את הנזקים הגלומים בה, מוצע שבחלוף פרק זמן של שמונה שנים מיום שניתן לה תוקף, יחויבו מוסדות התכנון לעיין מחדש בתכניות ישנות, ובמידת הצורך יוכלו להחליט לבטלן, לשנותן או להתלותן.
2. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – פעולות המעידות על התעללות), התשס"ט-2009, פ/666 ביוזמת חברי הכנסת ניצן הורוביץ (מר"צ) ואורית זוארץ (קדימה) – הצעת חוק זו באה להשלים את עבודת המחוקק בעת חקיקת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994, ולקבוע באופן מפורש איסור על הפיכה, גרירה, טלטול, הפעלת לחץ על אברים בעת מופע, פיטום, הרעבה, הצמאה, מניעת שינה, ואלימות פיזית. החוק המתוקן והמפורט יקל על הרשות המבצעת ועל הרשות השופטת לקיים את כוונת החוק.
כמו כן, יעלו לדיון 5 הצעות חוק סביבתיות בהתנגדות הממשלה, עליהם תצביע הכנסת במועד אחר. למעשה ניתן לממשלה זמן לשנות את עמדתה לפני שמעלים את החוקים להצבעה:
2+1. הצעת חוק אכיפה סביבתית (סמכויות פיקוח של המשרד להגנת הסביבה), התשס"ט-2009, פ/379 ביוזמת חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), וגרסא דומה של הצעת החוק ביוזמת חברי הכנסת איתן כבל (עבודה) ויוחנן פלסנר (קדימה) (פ/481) – האכיפה הסביבתית בישראל סובלת ממחסור חמור במשאבים וסמכויות. בכנסת השבע-עשרה נחקק חוק המרחיב משמעותית את סמכויות הפקחים ברשויות המקומיות בתחומים הסביבתיים. למרבית הצער, הכוונה להרחיב במקביל את סמכויות פקחי המשרד להגנת הסביבה לא עלתה יפה במסגרת הליכי החקיקה. כך נוצר מצב בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת על פיו לפקחי הרשויות המקומיות סמכויות רחבות יותר מאשר לפקחי המשרד להגנת הסביבה. את המצב הבלתי נסבל הזה בכוונתנו לשנות בהצעת חוק האכיפה הסביבתית (סמכויות פיקוח של המשרד להגנת הסביבה), שמכוונת להקנות גם לפקחי המשרד להגנת הסביבה את אותן סמכויות פיקוח שכבר הוקנו לפקחי הרשויות המקומיות. הצעת החוק נתמכת על ידי הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה ועל ידי הארגונים הסביבתיים.
3.הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס"ט-2009, פ/804 ביוזמת חברי הכנסת דב חנין (חד"ש), ניצן הורוביץ (מר"צ), אופיר פינס-פז (עבודה) ואורית זוארץ (קדימה) – בשנים האחרונות הן המודעות למשבר האקלים, והן הקושי לספק את הביקוש המתגבר לחשמל בארץ, יצרו הבנה כי יש לעשות ככל הניתן על מנת לייעל את הרגלי צריכת האנרגיה במשק. כאחד המגזרים הגדולים במשק הישראלי, למגזר הציבורי יש יכולת הן להוריד את רמת ביקושי החשמל הארצית, והן להוביל מהפיכה תודעתית וצרכנית בנושא. הצעת החוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור מסייעת למגזר הציבורי להטמיע את הנוהגים הדרושים על מנת לקצץ באופן הדרגתי אך עקבי את צריכת החשמל שלו, על מנת להגדיל את החיסכון התקציבי ולהקטין את השפעתם השלילית של מבני המגזר הציבורי על הסביבה. הצעת החוק נוסחה בתיאום עם אנשי המקצוע במשרד התשתיות, וזוכה לתמיכה מקצועית רחבה.
4. הצעת חוק ביטול פטור ממתקן גישה אלחוטית,התשס"ט-2009 פ/356 ביוזמת חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) – הצעת החוק המבטלת פטור למתקן גישה אלחוטית עברה קריאה טרומית בכנסת הקודמת. עניינה בביטול פטור שניתן בשנות השמונים למתקני גישה אלחוטית (אנטנות) מקיום הליך אישור תכנוני תקין. בזמן קביעת הפטור היו האנטנות מסוג שונה לחלוטין, ומטרת הפטור הייתה לאפשר תחרות של חברות תקשורת שונות עם בזק. עם זאת, אותן האנטנות כבר אינן בשימוש, וממילא התחרות עם בזק מתרחשת ללא קשר לחוק המקורי. מי שבפועל מנצל כיום את הפטור מהליך התכנון הן בעיקר חברות הסלולר, שמציבות אנטנות גדולות בהרבה מאלו שלשמן נחקק החוק. אנטנות אלו מהוות סכנה בריאותית פוטנציאלית, ומורידות את ערך הדירות הסמוכות להן. מטרת הצעת חוק ביטול פטור למתקן גישה אלחוטית (תיקוני חקיקה) היא לבטל את הפטור מהליך התכנון, על מנת לאפשר שיתוף ציבור בתהליך הצבת האנטנות, ולוודא כי הנפגעים מהצבת האנטנות מקבלים את הפיצוי להם הם זכאים.
5. הצעת חוק לעידוד בנייה בת קיימא (תיקוני חקיקה), התשס"ט-2009, פ/747, ביוזמת חברי הכנסת אופיר פינס-פז (עבודה) ויוחנן פלסנר (קדימה) – מטרתה של הצעת חוק זו לעודד שימוש יעיל וחסכוני במשאבי הטבע, להפחית, בין היתר, את צריכת האנרגיה ולתרום להוספת שטחי ציבור ירוקים לאזורים עירוניים. בחלקה הראשון של הצעת החוק נקבע תמריץ בצורת הנחה מארנונה לכל בית משותף שעל גגו תוקם גינת גג, אשר תכסה את רוב הגג ותעשה שימוש במים מושבים לצורך השקייתה. גינת גג מסייעת בהורדת תצרוכת האנרגיה של הבניין ובהקטנת האנרגיה הדרושה לקירור האוויר בקומה שמתחתיה בכ- 30%. הצמחייה בגינת הגג תורמת להפחתת פליטות גזי חממה באמצעות תהליך הפוטוסינטיזה שבמהלכו קולט הצמח פחמן דו חמצני ומשחרר לאוויר חמצן. לגינות הגג תרומה משמעותית לאיכות החיים העירונית כשטחי ציבור ירוקים ופתוחים נוספים. בחלקה השני של הצעת החוק מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה ולהוסיף בו פרק אשר יעסוק בבנייה בת קיימא. בנייה בת קיימא היא בנייה אשר תבטיח ניצול יעיל וחסכוני של משאבי הטבע תוך מזעור הפגיעה בסביבה וחסכון בעלויות כלכליות לציבור ולרשויות. בישראל קיים תקן רשמי לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה, ת"י 5281 משנת 2005, אולם אין כיום חובה לבנות לפיו. לפיכך, מוצע להחיל בהדרגה חובת בנייה בת קיימא בהתאם לתנאי התקן כאמור, באופן שתחול תחילה על בניינים ציבוריים חדשים שיבנו והחל משנת 2010 גם על בניינים פרטיים חדשים.
