כ-200 נשים ערביות ויהודיות הפגינו אתמול (שישי) בכיכר אונסק"ו בחיפה נגד המלחמה והפשע המאורגן, לציון יום האישה הבינלאומי. להפגנה, אותה יזמה תנועת הנשים הדמוקרטיות בישראל (תנד"י), הצטרפה קבוצה של תנועות חברתיות וארגונים פמיניסטיים. למפגינות הצטרפו גם מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) עאדל עאמר וחברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא-סלימאן ועופר כסיף.

המפגינות נשאו שלטים וקראו סיסמאות בעד שוויון זכויות לנשים בעבודה ובמשפחה; נגד הרדיפה הפוליטית של מתנגדי המלחמה; בעד תהליך שלום אמיתי בין ישראל לפלסטינים; נגד אפליה מגדרית ופגיעה בקבוצות המוחלשות; נגד אלימות כלפי נשים ולמען חברה צודקת ובטוחה.

ראשונת הדוברות בהפגנה הייתה נסרין מורקוס, מזכ"לית תנד"י. בדבריה הדגישה מורקוס כי התנגדות למלחמה היא פעולה פמיניסטית: "נשים נפגעו קשה במלחמה – גם הפלסטיניות וגם היהודיות. כשיש מלחמה ומעשי אלימות, כולל האלימות הקשה בחברה הערבית – הסבל אינו פוסח על הנשים. ראינו זאת גם בטבח 7 באוקטובר וגם בעשרות אלפי הנשים והילדות שנהרגו בעזה. נשים הן נפגעות ישירות וגם עקיפות, אך הקול שלהן כמעט לא נשמע. לנשים יש צורך וגם חובה לא לשתוק", אמרה. עוד הוסיפה: "אנו שולחות מכאן את ברכותינו לנשים בעזה ובגדה המערבית הכבושה, ולכל הנשים הנאבקות נגד דיכוי ואפליה".

לאחר מורקוס נשאה דברים אלה גרינברג בת ה-18 מרשת "מסרבות", שצפויה להתייצב בבקו"ם בעוד כשבועיים ולהודיע על סירובה להתגייס לצבא הכיבוש. "המלחמה מעצימה את הדיכוי שנשים חוות", אמרה. "מאז אוקטובר 2023 המציאות שלנו נהייתה מפחידה, אלימה, וכוחנית יותר". גרינברג הוסיפה: "מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה של 65% באלימות במשפחה, וזה לא במקרה. כשהתרבות חווה הדרדרות לשיח ופרקטיקטות אלימות יותר, צבאיות יותר, מאצ'ואיסטיות יותר – זה ניכר. כשמנרמלים שיח אלים ופשיסטי לגבי אנשים קווירים, ובפרט נשים טרנסג'נדריות כמוני, זה בסוף פוגש אותנו גם ברחוב, בבית ובעבודה". "אני מסרבת כי אני לא מוכנה לשתוק מול המציאות הזאת ולציית לאנשים שמחוללים אותה", הדגישה.

הדוברת הבאה, תובל קליין מתנועת "מאבק סוציאליסטי", הדגישה את המשמעות המעמדית של יום האישה: "יום הנשים הבינלאומי מציין את ההפגנות של עובדות טקסטיל, נשים, שב-1917 יצאו בהמוניהן לרחובות סנט פטרסבורג בקריאה ללחם ושלום, נגד מלחמת העולם הראשונה ונגד העוני. אלו ההפגנות שהציתו את המהפכה שהפילה את שלטון הצאר ברוסיה. מאבקים פמיניסטיים תמיד היו קשורים במאבקים אחרים לשינוי חברתי, ושאף אחד לא ינסה למכור לנו שיש דבר כזה פמיניזם לאומני או פמיניזם טרנספובי. אנחנו היום, ישראליות ופלסטיניות, נשים וגברים, מחזירות את יום הנשים הבינ״ל לשורשים שלו, מתארגנות נגד המלחמה הג׳נוסיידית והטיהור האתני, נגד ממשלת הדמים של נתניהו והימין הקיצוני, נגד מערכת קפיטליסטית שלמה שמבוססת על דיכוי, ניצול, אפליה ומלחמות אימפריאליסטיות, אנחנו מסמנות את הדרך קדימה – מאבק ביחד למען פתרון שורשי, למען אלטרנטיבה פמיניסטית־סוציאליסטית".

נאדרה סעדי מתנועת "נשים נגד אלימות" נשאה דברים בערבית ובעברית ואמרה: "ביום האישה הבינלאומי אנו מדגישות כי יום זה אינו רק חגיגה, אלא זעקה לצדק ושוויון לנשים הפלסטיניות, החיות תחת דיכוי מתמשך. בעזה, בגדה ובירושלים הן סובלות מצור, הפצצות, הרס בתים, גירוש ומעצרים שרירותיים בתנאים בלתי אנושיים. הדיכוי אינו מוגבל רק לאזורי הלחימה – גם בתוך המדינה אנו נתקלות בהגבלות, מעצרים ואיום, כחלק ממדיניות גזענית שיטתית". עוד קראה סעדי לסולידריות בין נשים: "אנו קוראות לנשים בארגונים פמיניסטיים ישראליים להרים את קולן ולהיאבק באומץ נגד כל הפרה של זכויות נשים, כולל פגיעה בנשים וילדים פלסטיניים".

בנאומה אמרה יאלי השש מהמרכז הפמיניסטי החיפאי "אשה לאשה": "אנחנו הנשים הפמיניסטיות, הפלסטיניות והיהודיות, באמת לא מפחדות מדרך ארוכה, כי אנחנו יודעות כמה מאבק נדרש עבור הזכות שלנו כנשים לדבר, ללמוד, לעבוד, להחליט מה אנחנו לובשות, להתארגן. אנחנו יודעות שפמיניזם מציל חיים, ואנחנו יודעות כמה קל להחריב את ההישגים המופלאים שלנו. אבל גם תחת מתקפה על זכויות נשים, ועל עצם הקיום שלנו כפלסטיניות וכיהודיות שדרושות הסדר מדיני, וצדק פוליטי, חברתי ואישי, גם תחת מתקפה, אנחנו מתעקשות להיות פה היום ביחד ולצעוק יחד את האמת שלנו – די לכיבוש, די למלחמה, די לרצח נשים, כן לכולם תמורת כולם, כן להסדר מדיני צודק, כן לשלום צודק, לחברה צודקת, לשוויון מגדרי, לזכויות שלנו על הגוף שלנו, על החלומות שלנו ועל העתיד שלנו".

אחרון הדוברים בהפגנה, איתמר השש-דניאלי מקולקטיב מזרחי אזרחי, תקף את סדר היום הניאו-ליברלי של ממשלת הימין ואמר: "הממשלה מקצצת שירותים חברתיים כדי לממן מלחמה אינסופית, בזמן שהבנקים מפרסמים רווחי שיא. גם זו אלימות נגד נשים".

הנשים תובעות: די למלחמה!

לרגל יום האישה הבינלאומי פרסמה המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) גילוי דעת. בהודעת המפלגה נכתב:

"לרגל יום האישה הבינלאומי, 8 במרס, שלוחה ברכת המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) לחברותיה ולכלל הנשים הערביות והיהודיות, הישראליות והפלסטיניות.

רבבות נשים בישראל נוטלות חלק פעיל ומוביל במערכה לסיום המלחמה בעזה והפשעים הנלווים אליה; להשלמת השלבים הראשון והשני בעסקה של החזרת החטופים ושחרור האסירים הפלסטינים. אנו מזהירים מפני ההשלכות הקשות, ובמיוחד על נשים וילדים, של המחסור במי שתיה, במזון, בדיור ובטיפול רפואי ברצועה.

מק"י תמשיך להיאבק ללא לאות לסיום הכיבוש, להפסקת הנישול והריסת הבתים, לפינוי ההתנחלויות ולכינון פלסטין עצמאית בצד ישראל. ברכה עידוד חמה שלוחה לסרבניות ולסרבני הגיוס למלחמה. מק"י מחזקת את ידי החברות היהודיות והערביות, אשר הובילו וממשיכות להוביל פעילות ציבורית להגנת זכויות הנשים והילדים, נגד הכיבוש, נגד האלימות ונגד כל צורות האפליה והגזענות. הקץ לדיכוי הנשים ואפלייתן! נגן על זכות הנשים לשוויון מלא בעבודה, בחברה ובמשפחה!

ממשלת נתניהו וסמוטריץ', נאמנה לתפיסותיה הגזעניות, ממשיכה לערער את הדמוקרטיה המוגבלת הקיימת. מול המגמות הפאשיסטיות, חיונית מערכה יהודית-ערבית רחבה ביותר. המלחמה בעזה ובזירות נוספות מחמירה בישראל את העוני והאלימות במשפחה. כדי לממן את המלחמה – מקצצים בתקציבים לשירותים החברתיים. גובר המחסור במורות, בעובדות סוציאליות ובפסיכולוגיות בשירות הציבורי. הממשלה הימנית-הקיצונית פועלת להרחקת הנשים מהמגרש הפוליטי ולקיצוץ בייצוגן באמצעות חקיקה ובאי-מינוי נשים לתפקידים בכירים.

המפלגה הקומוניסטית הישראלית תמשיך בהתמדה במערכה לשוויון הזכויות של נשים בכל התחומים כמרכיב מרכזי במאבק הציבורי לשלום ישראלי-פלסטיני צודק ויציב, להגנת החירויות הדמוקרטיות ולצדק חברתי".