נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ הכריז בסוף השבוע שעבר מלחמת סחר על שתי השכנות הענקיות, קנדה ומקסיקו, שותפות הסחר העיקריות של ארצו. הוא הטיל מכס בשיעור 25% על שכנותיה של ארה"ב מצפון ומדרום (שבינתיים נדחו ב-30 יום), והוסיף מכס בשיעור 10% על סין הרחוקה. הוא גם אמר, שהוא מתכנן "משהו משמעותי" עבור גוש היורו – יבשת אירופה.
טראמפ תירץ את הכרזת המלחמה הכלכלית כצעד של ענישה על קנדה ומקסיקו בעקבות הברחה מסיבית של פנטניל, אופיואיד קטלני, לארה"ב. לדבריו, הוא מעניש את מקסיקו על "הסתננות מהגרים". אך הוא מעניש את שתיהן בעיקר על עודפיהן הגדולים בסחר עם ארצות-הברית.
מניתוח שערכו כלכלנים באוניברסיטת ייל עולה, כי כל משפחה בארה"ב תפסיד בממוצע 1,170 דולר לחודש כתוצאה מן המכסים, וכי מחירו הממוצע של כלי רכב יעלה ככל הנראה ב-3,000 דולר. צפוי גם שמחירי הדלק יעלו, שכן קנדה היא ספקית גדולה של נפט לארצות-הברית. על פי "וול סטריט ג'ורנל" (1.2), הפגיעה הצפויה בתעשיית הרכב האמריקאית תהיה מידית וכואבת במיוחד. ייצור המכוניות הוא ענף תעשייתי צפון-אמריקאי משולב עם שרשרות אספקה החולשות על שלוש המדינות. ב-2024 סיפקה קנדה 13% מייבוא חלקי הרכב לארה"ב ומקסיקו – 42%. במילים אחרות, כמחצית מכלי רכב המיוצרים בארה"ב מורכבים מחלקים המיוצרים במקסיקו ובקנדה.
העיתון מזהיר גם מפני השלכות העלאת המכס על הסחר החקלאי חוצה הגבולות ומפני תגובת נגד מצד קנדה ומקסיקו, "שכבר הוכיחו בעבר שהן יודעות היטב כיצד להגיב לפגיעה". ואכן, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו ונשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום כבר הודיעו בתגובה על הטלת מכס בשיעור דומה לזה שהטיל טראמפ על סחורות מארצותיהם.
"מלחמת הסחר המטופשת ביותר בהיסטוריה", כך תיאר מאמר המערכת של עיתון החוגים הפיננסיים היוצא לאור בניו יורק את מתקפת המכס שבחר טראמפ לפתוח נגד קנדה ומקסיקו. "זה מזכיר את הבדיחה הישנה של ברנרד לואיס לפיה מסוכן להיות אויב של אמריקה, אבל זה עלול להיות קטלני להיות ידיד שלה", כתב העיתון והוסיף: "ההצדקה של טראמפ למתקפה הכלכלית על השכנות חסרת היגיון". כך למשל, טענה דוברת הבית הלבן קרולין לביט ששתיהן "איפשרו לסמים בלתי חוקיים לזרום לאמריקה". העיתון מציין שסמים זרמו לארה"ב במשך עשורים וימשיכו לזרום כל עוד אמריקאים בהמוניהם יוסיפו לצרוך אותם.
מעצמה אימפריאליסטית בדעיכה
ארה"ב, מקסיקו וקנדה חתומות על הסכם סחר חופשי (הסכם נפט"א, 1992) המתבסס על העקרונות המקודשים (שהיו מקודשים, יש לציין) של הגלובליזציה הקפיטליסטית. בעקבות התפוררות ברית-המועצות, סברה ארה"ב שכך ניתן יהיה לחזק את מעמדה כמעצמה האימפריאליסטית החזקה בעולם. עקרונות אלה היו :"מעבר חופשי של הון, סחורות וכוח אדם". זאת, בשילוב מדיניות ניאו-ליברלית המכוונת להחלשת הרווחה וארגוני העובדים. הקמת גוש היורו הייתה התשובה הקפיטליסטית האירופית ההולמת לנפט"א.
אך עם השנים צץ מול שני הגושים הקפיטליסטיים הגדולים של הדולר ושל היורו יריב עיקש, המסוגל להתמודד עמם כמעט בכל ענפי הכלכלה: סין. לעומתה בארה"ב, המדינה בעלת הצבא החזק בעולם עם יותר מ-200 בסיסים המפוזרים ברחבי תבל, שהדולר שלה משמש "מטבע עולמי" ואשר שווקיה הפיננסיים כל-יכולים, התחולל תהליך דעיכה הדרגתי בשל התמודדות מתמדת בעולם שהפך מחד-קוטבי לרב-קוטבי.
שלב חדש של הקפיטליזם הגלובלי
חרף הצהרותיו הרבות, כשל טראמפ בכהונתו הראשונה במאמציו לאתגר את המציאות. כעת יש לנשיא החדש-ישן תוכנית סדורה יותר לפיה "מה שלא הולך בכוח – ילך בכוח רב יותר". לכן מעוניין טראמפ להשיב עטרה קפיטליסטית ליושנה. הוא שואף להחליש את מתחרותיה הכלכליות; להבטיח את "שלום השווקים" – הסכם סעודיה-ישראל והפסקת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה; ולשמור על מקורות אספקה ודרכי גישה – ההצעות סיפוח קנדה וגרינלנד ולכיבוש תעלת פנמה. ומעל לכל הוא שואף למקסם רווחים לבעלי ההון ולתאגידים הגדולים באמצעות הטלת מכסים, שההכנסות מהם אמורות לכאורה להוריד את נטל המיסים שהם משלמים.
האם בכוחה של תוכנית טראמפ לחלץ את ארצו מדעיכה? ספק רב. לעומת זאת ברור שאנו ניצבים בפני שלב חדש בהתפתחות הקפיטליזם העולמי הטומן בחובו משברים שאת תוצאותיהם הכלכליות, החברתיות והפוליטית קשה לנבא.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/134927
