חמישה בתי חולים בישראל נתונים תחת משטר של סנקציות בגלל גירעון. המשמעות היא שהם נדרשים לפנות לוועדת חריגים על כל הוצאה. לפני כחודש הצטרף בית החולים וולפסון לעוד ארבעה בתי חולים – שמיר (אסף הרופא), הלל יפה, ברזילי ונהריה. ועדת הבריאות דנה השבוע (10.6) ביוזמת כמה חברי כנסת על פגיעה בעצמאות הניהול והשירות הרפואי – בעקבות הטלת עיצומים כלכליים על בתי החולים הממשלתיים. מחצית מבתי החולים הממשלתיים כבר מצויים תחת מעקב משרדי הבריאות והאוצר, ואף ספגו עיצומים על רקע חריגות תקציביות. לפני כחודש הצטרף בית החולים וולפסון לעוד ארבעה בתי חולים — שמיר (אסף הרופא), הלל יפה, ברזילי ונהריה – שאיבדו חלק מעצמאותם הניהולית. ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שיטרית (הליכוד) בירכה על הודעת משרד הבריאות בדיון כי תתקיים ועדת חריגים בנוגע למרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) עד לסוף השבוע, ומבקשת כי המשרד יפרט בתוך שבועיים את הסיבות שבתי חולים ממשלתיים מסויימים נמצאים כיום בגירעונות.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) מיוזמי הדיון, הדגיש כי מספר בתי חולים ממשלתיים יידרשו לאישור ועדת חריגים על כל הוצאה מעל 100 אלף ₪, כחלק מסנקציות שהוטלו על מחצית מבתי החולים הציבוריים. כך, עצמאותם של מנהלי בתי החולים נלקחת מהם. "שלילת עצמאות הנהלות בתי החולים לניהול המשק הכלכלי שלהם, הוא מעשה חמור שיפגע במטופלים. בתי חולים אינם גופים מסחריים וכל פעולת רכש היא למען שירות הציבור. הטלת סנקציות על בתי החולים פוגעת בצמיחה ובשירות למטופלים, בהתקדמות בטכנולוגית וברכש של ציוד. על ידי מהלך זה מתאפשרת העמקת הפער בין בתי חולים במרכז לבין בתי חולים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית".
ד"ר אוסנת לב ציון-קורח, מנהלת המרכז הרפואי "שמיר", הדגישה כי מראש התעריפים המשולמים לניתוחים וטיפולים לבתי החולים הם גרעוניים, ובנוסף התגמול לימי אישפוז הוא קטן מההוצאה. בנוסף לכך הסכמי השכר שנקבעו הם גרעוניים לבתי החולים.
לדברי ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה שיזם את קיום הדיון המהיר, "אני מתבייש שהגענו למצב הזה, בטח כשאנו תוך כדי מלחמה כבר שנה ושמונה חודשים. הסנקציות התקציביות חייבות להיפסק מייד לפני שהדבר יעלה בחיי אדם. אני קורא לוועדה לפעול באופן מיידי להסדרת תקציב ריאלי לבתי החולים הממשלתיים. יש לשנות את מפתחות ומקדמי הסובסידיה, להזרים כסף נוסף לבתי החולים המספקים שירותים חיוניים לאזרחי ישראל, ולעצור באופן מיידי את המגבלות שהוטלו על ארבעת בתי החולים הממשלתיים – וולפסון, הגליל, שמיר והלל יפה. אנו דורשים ממשרד הבריאות להתאים ולהשוות את הסדרי הבחירה לכלל אזרחי ישראל, בכל קופות החולים, דבר שיאפשר גם לבתי החולים הקטנים לפעול בהיקף מלא. יש לצמצם את כוחן של קופות החולים מול בתי החולים הבינוניים והקטנים, להגביל את גובה ההנחות הניתנות להן בתמורה לשירותים שהם מספקים לאזרחי ישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולאפשר תמחורים הוגנים לפרוצדורות רפואיות שונות. לא ייתכן שקופות החולים יכפו מחירים הפסדיים לפרוצדורות רפואיות ומשרד הבריאות יעניש את בתי החולים בסנקציות כלכליות על גירעון. עלינו לשמור על מערך האשפוז המשרת את אזרחי ישראל ומכשיר את רופאי העתיד".
לדברי פרופ' חיתאם חוסין, סגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל, "במשך 14 חודשים, במלחמה, היינו מתחת לקרקע עם ירידה בפעילות של קרוב ל-50%. רגע אחרי שהתחלנו קצת לנשום, קיבלנו דרישה חדשה, לאייש רק מחצית מהתקנים שמתפנים. כלומר, אם רופא פורש לגמלאות, אנו צריכים להתלבט אם להביא רופא במקומו, או לאייש תפקיד של אחות שעוזבת, למרות שגם כך אנו בתת-תקינה עפ"י משרד הבריאות. אנחנו נמצאים באזור עם מפונים רבים, האוכלוסייה טרם חזרה, ואי אפשר לעלות מ-0 ל-100 תוך חודשיים. צריך לבנות שוב את המערכת, להעלות את הפעילות לאט לאט, וזה לא פשוט – עם כל הגזירות הללו שנופלות עלינו".
חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, השיב כי ועדות החריגים נועדו לבתי חולים עם גרעון של עשרות-מיליוני ₪, או לבתי חולים המזהירים שהם ממש לפני גירעון. גירעון עד 5 מיליוני ₪ לא מוטלות עיצומים. 10-5 מיליוני יש הגבלות מסוימות כמו אי-פתיחת מחלקות חדשות, ובמקרה של גירעון 29-13 מיליוני ₪ ישנן הגבלות משמעותיות יותר. אין מדובר במינוי חשב-מלווה.
