הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה השבוע דיון בנושא הפנים המגדריות של העוני, במסגרת אירועי יום העוני בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), אמרה: "עוני הוא תוצאה של מדיניות כלכלית ופוליטית, ולכן יש גם פנים מגדריות ופנים לאומיות לעוני. לא פותרים את העוני בפילנתרופיה, בה נותנים קצת כסף כדי שהדברים יראו יותר טוב. מאבק בעוני מצריך מדיניות שקובעת שלכל בני האדם יש זכות קיום בכבוד. נדרשת גישה שאומרת שאנשים עובדים, ונשים עובדות, צריכים להשתכר, לכל הפחות ,לפי המאמץ המושקע בעבודתם. מדיניות ההפרטה, העסקה לא ישירה וגזל העובדים, לא יכולים להתקיים יחד עם פתרון לעוני".

עו"ס ענבל חרמוני, המנהלת המקצועית של "רוח נשית", בהפגנה שנערכה במסגרת המחאה החברתית ההמונית בקיץ 2011 (צילום: זו הדרך)

עו"ד קרן שמש פרלמוטר, מנהלת עמותת איתך–מעכי הוסיפה בישיבה כי "לא ניתן להבין את בעיית העוני או לפתור אותה ללא הבנה של הקונטקסט הפוליטי– חברתי, בו נשים נעדרות כוח פוליטי ושקופות במרחב הציבורי. כ-70,000 נשים מקבלות גמלת הבטחת הכנסה – וכמחצית מתוכן הנן נשים עובדות. בתחומי העיסוק בו ישנו ייצוג ייתר של נשים נמצא את הפרקטיקות הפוגעניות ביותר ורמות שכר נמוכות". לדברי שלי מזרחי סימון, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הכינה לדיון מסמך ריכוז של נתונים שונים אודות עוני בקרב נשים, "שיעור ההשתתפות של הנשים בשוק העבודה נמצא בשיפור, אך פערי השכר לא הצטמצמו. לאחר הכנת המסמך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים חדשים לפיהם בשנת 2014 הכנסתה של אישה מהווה 67% מהכנסתו של גבר, אשר מהווה ירידה משנת 2013, בה הייתה 68%".

בדיון השתתפה עו"ד נוגה דגן–בוזגלו, ממרכז אדוה, שהדגישה ש"מערך הביטחון הסוציאלי פחות יעיל היום בהוצאת נשים מעוני. יש שיפור במצב העוני של משפחות חד הוריות אם בוחנים רק את ההכנסה, אך יחד עם זאת, לאחר תשלומים, יש החמרה בתחולת העוני".
עו"ס ענבל חרמוני, מנהלת מקצועית "רוח נשית" הוסיפה לדבריה של חוקרת מרכז אדוה "מחקרים מראים כי סיבות כלכליות הן העיקריות המונעות מנשים לעזוב יחסים אלימים. אישה בעלת אמצעים יותר סביר שתעזוב קשר פוגע. בעיקר מציינות הנשים את היעדר היכולת הכלכלית לפרנס, חשש מעוני ומהיעדר מקום מגורים ראוי. נמצא כי סטאטוס תעסוקתי גבוה, הכנסה משכר עבודה, השכלה גבוהה, ובעלות על רכוש מהווים מקור הגנה מפני אלימות בן זוג".

ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני): "בחרתי להיות חבר בוועדה, כי כאן אפשר לראות תמונת ראי של החברה הישראלית, וללמוד על נקודות התורפה של החברה הישראלית, דרך מעמדן של הנשים. ככל שמעמדן של הנשים בחרה הישראלית יתחזק, כך החברה כולה תתחזק. הנשים צריכות להיות הנושא שבחוד החנית בתוך המאבק בעוני בישראל. המדינה לא מקיימת את תפקידה ולא באמת משקיעה ומייצרת כלים לגבות את החוב של בעלים כלפי נשותיהם, ומדובר כאן על מיליארדים רבים". יו"ר הוועדה השיבה לח"כ פרץ: "אני שמחה לשמוע שאתה נרתם לנושא תשלומי המזונות ונוכל להיות שותפים בנושא הזה. בממשלה הקודמת היה כמעט סיכום בין שר הרווחה ושר האוצר בנושא הזה, וכשנאמדו העלויות התקציביות, זה נאמד ב-52 מיליון שקל, כלומר סכומים שבאוצר לפעמים מחליטים בדקה".
ח"כ תומא–סילמאן פנתה לנציגת משרד האוצר ושאלה אותה: "האם נראה בתקציב השנתיים הבאות מגמה של מתן תקציבים לפתרון בעיות רציניות, שיכול להוציא נשים ממעגל העוני? פתרונות חדשים, ולא רק המשך תכניות קיימות? תחבורה ציבורית, מעונות יום, מקומות עבודה, למשל".

ח"כ תומא–סלימאן, אמרה בסיום הדיון: "לעוני יש פנים מגדריות, פנים לאומיות ופנים רבות. פעמים רבות, הפתרונות לא לוקחים זאת בחשבון. חלק מהצעדים שננקטים לא עוזרים לאוכלוסיות שונות, מהסיבה הפשוטה שהבעיות שלהן שונות. הוועדה תבחן הכנסת קריטריונים של נפגעי אלימות להכרה בדיור ציבורי וסיוע בפתרונות תעסוקה".
"הרבה מהתכניות ששמענו הן פתרונות קלים ולא נותנות פתרון אמיתי. אנשים עובדים יותר ומקבלים פחות וזו התוצאה של שחיקת מדינת הרווחה וחיזוק הקפיטליזם הניאו–ליברלי. אני מקווה שנגיע ליום שננסה לפתור את הבעיה משורשיה ולא רק לתת אקמול לטשטוש", סיכמה יו"ר הוועדה.