הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש–הרשימה המשותפת), קיימה השבוע דיון על חשיפת רשת סחר בנשים מרוסיה ואוקראינה עפ"י בקשה של חה"כ עליזה לביא (יש עתיד). יו"ר הוועדה פתחה את הדיו ואמרה: "הרשת שנחשפה מדאיגה ביותר וחייבה ישיבה דחופה. הישבה תעסוק בנושא של כניסת נשים ממדינות חבר העמים לשעבר, תחת מעטה של תיירות, כשלמעשה הן מובאות ומנוצלות ע"י גורמים פליליים, קבוצות פשע, אשר משתמשים בהן וסוחרים בהן".

לדברי ח"כ לביא: "נחשפתי בתקשורת להצלחת כוחות המשטרה לחשוף כנופיה של אנשים בבת ים שהביאה נשים לארץ ושידלה אותן לזנות. ראוי לברך את כל מי שישב פה קודם בשנים האחרונות על ההצלחה שקיבלנו בדו"ח מחלקת המדינה של ארה"ב. אני בדקתי נתונים, וב-2012 הועברו בעבירות אלה מהמשטרה לפרקליטות 150 תיקים, ב-2013 הועברו 173 תיקים, ב-2014 177תיקים, וב-2015 הועברו 76 תיקים –  סה"כ 576 תיקים נפתחו ע"י פרקליטות המדינה. לעומת זאת, ב-2012 הגישה הפרקליטות רק 29 כתבי אישום, ב-2013 הוגשו 22 כתבי אישום ב-2014 הוגשו 31 כתבי אישום, כאמור מתוך 177 תיקים שהועברו ,וב-2015 שתכף  נגמרת הוגשו רק 14 כתבי אישום. המסקנה הברורה היא היא שלא מגישים מספיק כתבי אישום ויש פה מחדל". יו"ר הוועדה הוסיפה: "זו לא פעם ראשונה בוועדה שאנו מגלים שהעברת התיקים מהמשטרה לפרקליטות הופכת לכתבי אישום באחוזים נמוכים. אני יודעת מה יהיו כבר התשובות לגבי קשיים ראייתיים וכו', אבל הייתי רוצה לקבל התייחסות בכל זאת על האחוזים הנמוכים מאוד שעולים כאן. לאחר מכאן ארצה לשמע ממשרד הפנים על האכיפה שנעשית על כניסתן של אותם נשים לארץ, כשהן למעשה מיובאות, לאחר ביטול הדרישה לאשרת כניסה מאותן מדינות. כמו כן, איך הם מאבחנים בגבול אישה כחשודה בזנות וכשיש חשד, מה עושים עם זה ואיזה יחס נותנים לה – האם היא פושעת או קורבן?".

 לשאלת יו"ר הוועדה אם יש מקרים כאלה שלא מגיעים למשטרה אלא מטופלים ע"י פקחי רשות האוכלוסין השיב רפ"ק רובי קיים, קצין פשיעה וסחר בבני אדם במשטרת ישראל: "אני לא מכיר מקרים כאלה. יש לנו בד"כ שיתוף פעולה טוב עם רשות האוכלוסין. אני רוצה להתמקד בקשיים שיש לנו מבחינת אכיפה. הנושא של ביטול האשרות גורר קשיים, כי ירדה רמת הפיקוח , כאשר בעבר היינו יכולים לבדוק ולתשאל. מדובר בעבירת חשיפה, בה שני הצדדים לא מעוניינים לשתף פעולה, ויש התמודדות גם מול החשוד וגם מול הקורבן. הן מוכנות להישאר במקלט, אבל בגלל התארכות דיונים על פני חודשים, הן פשוט רוצות לחזור לארצן, וזה מאוד מובן".

עו"ד דליה אברמוף, פרקליטות מחוז ת"א (פלילי), הדגישה "נגעתם בכמה היבטים של המאבק הזה, שאני כפרקליטה מלווה כעשור. מה שיכול להיתפס מוסרית וחברתית כסחר, לא בהכרח מתפרש בחוק כסחר בבני אדם. החל מ-2007 ניתן לומר בגאווה שמדינת ישראל הצליחה למגר את התופעה ברמה הקשה של סחר בבני אדם. יש עבירות נלוות כמו הבאה לידי עיסוק בזנות, סרסרות, החזקת מקום לזנות וכו', והיום המאבק מתנהל ברמת העבירות הנלוות האלה. אנו רואים את הנשים במקרים האלה כקורבנות, אך כל מי שפועל סביבן הוא עבריין, בין אם זו עבירה חמורה יותר או פחות. מה שאנחנו התחלנו לעשות, היות שנתקלנו בקשיים בבית משפט, מבחינת העבירות הנלוות ברמת הענישה והתוצאות, זה למנף את האכיפה שהצלחנו איתה במאבק בתופעת הסחר, דרך כלים כלכליים, אזרחיים ומנהליים".

 יו"ר הוועדה שאלה: "ההסבר הזה בא לענות על הפער העצום בין התיקים שמועברים עליכם לכתבי אישום? האם הם סגורים או עדיין פתוחים ותלויים?" ועו"ד אברמוף השיבה: "אופי התיקים משתנה. לפני מספר חודשים הגשנו תיק כנגד בעלת בית בושת, שהתעכב עם השלמות חקירה רבות, עם שומת מס של 50 מיליון שקל. הפגיעה הכלכלית בה, לצד ניהול התיק, אנו מאמינים שתביא לתוצאות. הענישה לצד החזקת מקום של ניהול לא הרתיעה עבריינים בעבר, ולכן החלטנו ליישם את כל האמצעים כדי להגיע לתוצאות. תיק שלא מוגש מחוסר ראיות, כנראה שאין בו ראיות".

ח"כ תומא–סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "כל דיון על מקרה ספציפי מאפשר לנו להכיר נושא, על הסתעפויותיו, בצורה טובה יותר. אחת הבעיות שאני חוזרת ונתקלת בהן זה חוסר נתונים וסטטיסטיקה שיבהירו לנו את התמונה. אני אינני יכולה לקבל שמשרדים אמונים על התופעה ואכיפת החוק, ולא קיימים בידיהם הנתונים או לא מביאים אותם. לצערי, אני יוצאת מהדיון עם תמונה לא ברורה על האם וכמה משרדי הממשלה יודעים איך לאכוף ואיך ולמנוע את הסחר בנשים. אני דורשת לקבל מהפרקליטות, תוך 10 ימים לכל היותר, פילוח נתוני התיקים שהועברו להם בנושא הסחר ובנושא הזנות בארבע השנים האחרונות. כמה הוגשו, מה עם השאר ובמקרה סגירה, מהי עילת הסגירה. בתיקים שהוגשו בהם כתבי אישום, אבקש שיצוין כמה נשים היו מעורבות כעדות בתיק. גם מהמשטרה ארצה את הנתונים שציינתי על ארבע השנים האחרונות, בעצם מאז שהוחלט על ביטול הצורך באשרת כניסה".

 כמו כן, "אני דורשת גם ממשרד הפנים סטטיסטיקה ברורה – כמה סירובים היו יש לאזרחי המדינות שהזכרנו, בפילוח מגדרי, כלומר כמה גברים וכמה נשים, וכן הסיבות לסירוב. לגבי אותן נשים שהפקחים עיכבו או עצרו, לאן הועברו ותקופת שהותן בארץ עד לגירוש. כמה מפעולות הפקחים היו בליווי משטרתי ואיפה נעצרו הנשים. אנחנו נפנה גם לכלא גבעון ונבקש את הנתונים שדיברתי עליהם. רק עם מכלול הנתונים נוכל ללמוד על התופעה ולהבין אם יש מגמה של עלייה או לא, ואז נדע לדבר על האם האכיפה טובה והאם יש פגיעה בתיירות. ארצה להתייחס לדברים גם בישיבה שנקיים החודש עם שר התיירות. ככל שאנחנו מתעמקים, אנחנו מבינים טוב יותר את הקשר בין הזנות המקומית לסחר בנשים מחו"ל ואי אפשר להילחם בשתי התופעות בנפרד. ככל שנלחמים בזנות המקומית אפשר להוריד גם את הסחר", סיכמה