מרבית אתרי הממשלה אינם נגישים במלואם לאנשים עם מוגבלויות – כך עולה מדיון שנערך אתמול (שלישי) בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הדיון, שהינו הראשון של הוועדה בכנסת הנוכחית, התקיים לרגל יום העיוור הבינלאומי, כחלק משורה של דיונים שהתקיימו בוועדות הכנסת השונות ושהוקדשו לעיוורים ולבעלי מוגבלויות נוספים. עוד עולה הדיון אתמול שעל אף שהתקנות מחייבות את כל הארגונים בישראל להנגיש את האתרים שלהם עד סוף שנה זו, מרביתם כלל לא החלו בהכנות להנגשה, והם צפויים לקנסות.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שיזמה את יום הדיונים בכנסת, אמרה כי "הדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא זה הוא חשוב וזה צריך להיות אחד הנושאים שעל הוועדה לעסוק בו ברצינות". לדברי ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) "הטכנולוגיה יוצרת בעיות נגישות אבל היא יכולה להיות גם הפתרון. אין שום סיבה שבמדינת ישראל לא יעודדו ויפתחו פתרונות טכנולוגיים למען העיוורים ויתר האנשים שסובלים ממוגבלויות".

בוועדת הכלכלה דנו אתמול בהנחות בתעריפי החשמל ונדהמו לגלות, כי רוב העיוורים לא זכאים כלל להנחות במחירי החשמל. הוועדה בקשה משרי האנרגיה והאוצר להסדיר מתן הנחות בחשבון החשמל לעיוורים קשים עד אמצע אוגוסט. ח"כ חנין אמר בדיון שנערך בוועדה כי הדבר משקף במהות חוסר התייחסות לסוגיית העיוורון כנכות מאוד קשה ומגבילה. הוא אף ציין כי 60% מבעלי תעודת עיוור התעוורו לאחר גיל הפרישה ולכן לא מגיעים להם אחוזי נכות. סמנכ"לית המרכז לעיוור, מירב הירש, הסבירה כי לא הייתה התייחסות ספציפית לעיוורים מאחר שהיה נראה ברור שעיוורים מטופלים על ידי הביטוח הלאומי, אולם אין זה המצב. לדבריה, בעל תעודת עיוור זכאי למינימום 90% נכות, "אך בפועל זה לא קורה". לדבריה, עיוורים זכאים רק ל-50% נכות רפואית בעוד שהתקנות קבעו, כי ההנחה תינתן לנכים המקבלים קצבת שירותים מיוחדים שלהם מעל 105% נכות. עוד הסבירה הירש כי ישנם כ-24 אלף עיוורים, מתוכם כ-8,000 עיוורים שמצבם חמור עד כדי עיוורון מוחלט והם זכאים לקצבה המקבילה לקצבת ניידות של הביטוח הלאומי אך לא זכאים להנחה.,

סיפורה האישי של עו"ד דורית חן, חברת ההנהגה הצעירה של המרכז לעיוור, שהשתתפה בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), לרגל יום העיוור, המחיש היטב את הדעות הקדומות עמן נאלצות נשים עיוורות להתמודד. "כשילדתי, עובדת סוציאלית דיווחה שאני עיוורת חד הורית. יומיים אחרי הלידה הגיעו גורמי רווחה ושאלו 'עם מי את?' כשאמרתי שאני לבדי, דרשו שיהיה איתי מישהו 24 שעות ביממה, או שייקחו לי את הילד. המסוגלות ההורית שלי נמדדת על פי אחוזי הראייה שלי. נניח שאני רוצה להעסיק עובד זר, ואני לא, כי לא מתאים לי מישהו זר בבית שלי, אבל נניח. מאיפה המשאבים לממן אותו? אני צריכה לפרנס ולגדל ילד לבד. אני אישה חזקה. כל מה שעשיתי – הכשרה משפטית, קריירה מקצועית וגידול הילד, עשיתי לבד, בלי משאבים. היה לי קשה מאד". בישראל 11,617 נשים עיוורות, מתוך כ-25,000 גברים ונשים עיוורים. 4.3% מהן תחת גיל 18, כ-30% מהן בגיל העבודה ו-66% מהן קשישות.

רוב הנשים העיוורות חיות ללא בן זוג. 42% מהן נשואות, לעומת 67% מהעיוורים שנשואים. רבים המקרים בהם אישה ננטשת על ידי בן זוגה כשראייתה מידרדרת, בשעה שתופעה זו די נדירה כשמדובר בגבר שמתעוור. יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן ביקשה נתונים על האוכלוסייה של נשים ערביות עיוורות. לנציגת משרד הרווחה לא היו נתונים כאלה אך היא התחיבה להעביר אותם לוועדה בהקדם. ח"כ תומא סלימאן אמרה: "ידוע לנו שבכפרים מסוימים יש אחוז גבוה במיוחד של אנשים ונשים עיוורים, מסיבות תורשתיות, או בשל נישואי קרובים. האם לשכת הרווחה בכפרים אלה מקבלות תגבור תקציבי?" לנציגת משרד הרווחה לא הייתה תשובה ברורה בנושא. יו"ר הוועדה דרשה עוד ממשרד הכלכלה להמציא לוועדה תוכניות ייעודיות להכשרת מקומות עבודה לנשים עיוורות, וכן דיווח על ייצוג הולם של נשים עיוורות במקומות עבודה. ממשרד החינוך דרשה להעביר לוועדה נהלים בדבר הקלות בלימודים, בעיקר בקרב בנות צעירות. משרד הרווחה התבקש להגיש לוועדה דיווח על תוכניותיו בנושא.