ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול (שלישי) תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, שנועדו לקבוע את הכללים לפיהם ניתן יהיה לפטור יצרנים, יבואנים ומשווקים זעירים מהחובות הקבועות בחוק לטיפול בציוד. הצעת החוק קובעת יעדי מיחזור משמעותיים, הסדרת האיסוף והמיחזור של הפסולת האלקטרונית, מתן סמכות לשר להגנת הסביבה לקבוע כללים ביחס להפחתת חומרים מזהמים בתהליך היצור וכן סנקציות פליליות ועיצומים כספיים נגד מי שלא יעמוד ביעדים והעיקרון המנחה של אחריות יצרן.
החוק למיחזור ציוד אלקטרוני לפיו יבואנים ומשווקים יהיו חייבים למחזר 15% מהפסולת האלקטרונית שהם מוכרים, ייכנס לתוקף ב-1 במארס 2014. התכנון הוא ששיעור המיחזור מהמכירות יעלה מדי שנה ב-5%, עד ליעד של 50% ב-2021. וועדת הכלכלה אושרו גם התקנות שנועדו לפטור יצרנים, יבואנים ומשווקים קטנים מחובות החוק. החוק יחול על יצרנים, יבואנים, משווקים ואף על רשויות מקומיות. החובה העיקרית של יצרנים, יבואנים ומשווקים תהיה להעביר את הציוד האלקטרוני ל"גוף מוכר" – גוף שיקבל הכרה מהמשרד להגנת הסביבה כמי שמוסמך לאסוף את הפסולת ולהעביר אותה למפעלי מיחזור מתאימים. למשל אם צרכן יקנה מקרר מחנות גדולה ויחליט להיפטר ממנו, המשווק יהיה חייב לאסוף את המקרר הישן מבית הלקוח ולהעביר אותו למיחזור – ללא עלות לצרכן.
ח"כ חנא סוייד (חד"ש), שעמד בראשות הישיבה, ביקש לקבל נתונים אודות מספר היצרנים שיהיו פטורים מהחובות בחוק, וכן לגבי משמעות הפטור שניתן להם. עוד אמר ח"כ סוייד כי על המשרד להגנת הסביבה להציב מדדים ברורים שבעזרתם ניתן יהיה לבחון את האפקטיביות של המיחזור מידי שנה. ח"כ סוייד דרש לחייב את הגופים המוכרים לקיים פעולות הסברה לציבור בדבר זכויותיו. עו"ד ג'וש פדרסן, מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, הסביר כי סוללות, נורות ומצברים מכילים חומרים שמזיקים מאוד לסביבה והחובות על העוסקים בתחום הן להציב מכלי איסוף ולכן אין מקום לתת להם פטור.