ח"כ עופר כסיף (חד"ש) פנה השבוע לתובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, עו"ד כרים חאן, בדרישה לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כץ וחברי קבינט המלחמה בשל מדיניות הסגר המוחלט על רצועת עזה מאז תחילת מארס.
במכתבו, מתאר כסיף את ההנחיה שניתנה בחודש שעבר על־ידי נתניהו וכץ לעצור כל סיוע אזרחי לרצועה – כולל מים, מזון, תרופות וחשמל – כחלק ממדיניות שמוגדרת בפנייתו כ"בלתי אנושית בעליל". לדבריו, מדובר בפשע מלחמה שנעשה במטרה "לשבור את רוחה של האוכלוסייה האזרחית בעזה" ויש לחקור את האחראים לו ולהעמידם לדין.
כסיף ציין כי "ההחלטה להפסיק את הסיוע ולמנוע צרכים בסיסיים מהרצועה לא רק פוגעת פגיעה קשה בתושבים, אלא מסכנת בפועל גם את חייהם של החטופים הישראליים שמוחזקים שם ונחשפים להתעללות – ללא שממשלת ישראל נוקטת פעולות אמתיות להצלתם". לאחר שבג"ץ דחה את העתירות נגד מדיניות זו, לא נותרה בידיו ברירה אלא לפנות לקהילה הבינלאומית. "התערבות בית הדין בהאג הכרחית", כתב, "גם למען תושבי עזה וגם למען החטופים הישראלים".
יצוין שהאו"ם הזהיר אמש (רביעי) כי שלטונות ישראל ממשיכים להקשות על חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה, והדגיש כי מזה קרוב לחודשיים לא הוכנסה כלל עזרה הומניטרית לשטח. סגנית דובר מזכ"ל האו"ם, סטפני טרמבלי, מסרה במסיבת עיתונאים כי לא הועבר סיוע הומניטרי לעזה כמעט חודשיים. לדבריה, יש צורך דחוף בהעברת סיוע מתמשכת ובלתי מופרעת. טרמבלי ציינה כי אנשי הסיוע ממשיכים להתקשות בביצוע תפקידם.
בתוך כך, האו"ם הודיע אתמול שאלפי ילדים ברצועת עזה סובלים מתת-תזונה חריפה, והמצב ההומניטרי ברצועה הוא החמור ביותר שהיה מאז תחילת המלחמה. חרף סכנת רעב ברצועה, השר כץ הבהיר אתמול בעקבות ביקורת בימין הקיצוני והמשיחי כי אין בכוונת ישראל לחדש בקרוב את הזרמת הסיוע לאוכלוסייה האזרחית ברצועה. לדבריו, עמדת הדרג המדיני היא שעצירת הסיוע ההומניטרי פוגעת בשליטת חמאס באוכלוסיית הרצועה, וכי הוא שואף ליצור "תשתית לחלוקה באמצעות חברות אזרחיות בהמשך". בהודעת האו"ם פורסם סקר שערכו ארגונים הומניטריים, מתוך יותר נמ-91 אלף ילדים שנבדקו בחודש שעבר בבתי החולים ברצועה 3,696 סובלים מתת-תזונה חריפה — כ-4%. מדובר בעלייה חדה לעומת חודש פברואר, אז אובחנו 2,027 ילדים מתוך 83 אלף שנבדקו, שהם כ-2.5%. כלומר, עלייה של 60%.
יצוין שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דרש היום אתמול מממשלת הונגריה לספק הסברים מדוע לא שיתפה פעולה עם בית הדין ולא אכפה את צו המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו המבוקש בגין פשעים נגד האנושות. לפי בית הדין, הונגריה לא מילאה את חובתה על פי אמנת רומא לעצור את נתניהו, על אף שבית המשפט ביקש ממנה לעשות זאת ב־3 באפריל, כשהוא נחת בבודפשט. בית הדין הורה להונגריה להגיב להאשמות נגדה עד ה-23 במאי. "החלטה זו ניתנת במסגרת סמכות בית הדין לפעול למען שקיפות ופומביות ההליכים", נכתב במסמך.
יום למחרת הגעתו של נתניהו להונגריה, במהלך קבלת פנים רשמית, הודיעה ממשלת הונגריה על פרישתה מבית הדין הבינלאומי. "הונגריה עוזבת את בית הדין הפלילי הבינלאומי. הממשלה תפתח בהליך הפרישה, בהתאם למסגרת המשפטית הבינלאומית", אמר גרגיי גויאש, ראש הסגל של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן.
אתמול נפגשה משלחת של חברי כנסת מסיעת חד"ש עם שגריר בריטניה בישראל, סיימון וולטרס. במשלחת לקחו חלק חברי הכנסת עאידה תומא-סלימאן, יוסף עטאונה וכסיף. בתום הפגישה מסרה ח"כ תומא-סלימאן "דנו בכמה נושאים, בראשם מלחמת ההשמדה המתמשכת בעזה, האסון ההומניטרי שהיא יוצרת, והצורך של בריטניה לנקוט בעמדה אפקטיבית ועקרונית – המבוססת על כבוד לחוק הבינלאומי, הגנה על אזרחים והכרה במדינה הפלסטינית". "דיברנו גם על העלייה בפשע המאורגן בישראל, החקיקה הפשיסטית שמדכאת חירויות ומחריבה קהילות, והמשך הריסת בתים בנגב. השגריר הביע את דאגתו לגבי מה שהוצג ואישר את נכונותו להמשיך בתקשורת ובפעולה משותפת כדי להתמודד עם מדיניות זו", הוסיפה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/136737
