"החברות בבעלות משפחת עופר חולבות את צים, שנדרשת בעקבות כך להתמודד עם הסדרי חוב", אמר בפתח הדיון בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בוועדת הכספים בעקבות הסדר החוב הענק של חברת הספנות המופרטת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הוא הוסיף כי ״העברת כסף מצים לחברות אחרות של משפחת עופר הוא שהביא לבסוף להסדר החוב של החברה".

יוזם הדיון ח״כ ח"כ דב חנין (חד"ש) הדגיש שי"יש לשנות את המינוח תספורת שכן הדבר מפחית מחומרת הסדרי החוב, יש לקרוא לדבר 'קרקוף', כי זו פגיעה בפנסיות של הציבור. בעלי ההון מרשים לעצמם לקצץ מהחובות שלהם למשקיעים". "צים במשבר חובות ענק בו בזמן שהחברות של משפחת עופר מרוויחות מאוד מיליארדי דולרים ושילמו כמעט אפס מס. זה מחייב בדיקה רצינית, האם מישהו עדיין שומר על האינטרס הלאומי?", אמר חנין. איציק ח״כ שמולי (עבודה) אמר "עשו טוב קברניטי החברה שבאו לדיון, אך אנחנו יכולים להפנות אליהם רק חלק מהשאלות בגלל היעדר השקיפות. האם יש מישהו שמפקח שהסיכונים שנלקחים הם בתחום הסביר? האם יש מישהו שיש לו יכולת לפקח שההשקעות שנעשות על חשבון הפנסיות שלנו ראויות?". שמולי הוסיף ואמר: ״כשהאזרח הפשוט חייב כסף לבנק, כמה יעילה נקיטת האמצעים כנגדו לעומת הפעולות מול חברות הענק. אחת לכמה חודשים אנחנו נדרשים לעסוק בעניין הכאוב הזה של התספורות. חייבים לתת על–כך את הדעת. למנוע את ההסדר הבא”.

כאמור, הדיון התקיים לבקשתם של חברי הכנסת חנין ושמולי לאור הסדר החוב הגדול בתולדות המדינה שנחתם עם צים ולפיו זכתה החברה לתספורת של כ-50% כך שחובה צומצם מכ-3 מיליארד דולר צומצם ל1.5 מיליארד דולר, 391 מיליון דולר מתוכם הם חוב לבעלי אגרות חוב. חברי ועדת הכספים הביעו תרעומת על ניצול חברת הספנות בידי החברות שבבעלות האחים עופר, וכן הביעו תרעומת על התנהלות המדינה בעניין צים לאחר ההפרטה ומהאפשרות שהמדינה תוותר על מניית הזהב שלה בחברה. סלומינסקי ביקר את התנהלות צים שסירבה להעביר מידע למרכז המחקר של הכנסת לקראת קיום הדיון: "גילינו עוד אפיק לעשיית רווחים תוך ניצול ציני של משאבים. פעם באמצעות הריכוזיות והפירמידות ועכשיו גילינו שניתן לחלוב בדרכים סיבוביות חברות ואין גוף במדינה שעוצר זאת. ועדת הכספים תפעל לחסום את האפיק הזה. אנו קוראת לשרים הרלוונטיים להיכנס לעובי הקורה ולוודא שאין ויתור על מניית הזהב של המדינה בהסדר החוב עם הנושים מחו"ל. הם יצטרכו אותנו בכל מיני הסדרים ולא נתפשר בעניין". מנהלת מחלקת שוק ההון באוצר, ענת פייער שהשתתפה בדיון יצאה להגנת בעלי ההון והמדיניות הניאו–ליברלית של ממשלת הימין באומרה כי: "הגופים המוסדיים משקיעים טריליון שקלים וצים היא לא יותר מחצי פרומיל מזה: חצי מיליארד ש"ח. גם אם תהיה מחיקה, הנזק ממש שולי. כשמנהלים טריליון שקל ורוצים להשיג תשואה לחוסכים, חייבים להשקיע ויש סיכון מסוים ולכן לא ייתכן שלא יהיו כלל הפסדים".

יו"ר האיגוד הארצי לקציני ים, אבי לוי טען כי, "למדינה עניין להמשיך להחזיק במניית הזהב, לשמירת האינטרסים הלאומיים שלה. בעבר המדינה הזרימה לחברה 300 מיליון דולר. האינטרסים של המדינה הם בשמירה על הספנות הישראלית, על עבודת ימאים וקציני ים ישראלים. אינטרסים של תעסוקה ושל ביטחון. על האחים עופר לכבד הסכמים שחתמו עם המדינה, בהן המדינה דרשה שמירה על האינטרסים הלאומיים" . יו"ר ועד עובדי החוף בצים, אבי שטרית הדגיש, כי "התחייבו לנו שלא תהיה הפרטה אלא אם ייעשה הסכם בין האיגודים וועד העובדים להנהלת צים. ב– 2004 נמכרו מניות המדינה לחברה לישראל. קיבלנו תמיכה מוועדת הכספים. כולנו חתומים שאם יהיה פיצול של החברה מעבר לחברה לישראל הדבר ייעשה בהסכמה עם העובדים. ההסדר טוב, אך מתברר, שבעקבות ההסדר החברה מוותרת על נכסים ורוב המניות עוברות לנושים, לבנקים וכד', שרובם לא ישראליים".

על הפרטה ו"מניית זהב"

עתיד מניית הזהב שמחזיקה המדינה בחברה המופרטת עלתה לכותרות בשבוע האחרון בעקבות הסדר החוב. איגוד קציני הים בהסתדרות, יחד עם ועד עובדי החברה, פנו בשבוע שעבר לשר התחבורה, ישראל כ"ץ, ולשר האוצר, יאיר לפיד, בדרישה להבטיח את המשך הזיקה של ישראל לחברה – גם לאחר הסדר החוב, שבמסגרתו יאבד עידן עופר את שליטתו בחברה. באמצעות משרד עורכי הדין בנימין מ. כהן הפונים טוענים כי בעלי השליטה בצים פועלים כדי להוציא את פעילות החברה מישראל – ולהשתחרר מהחובות שהוטלו עליה במסגרת הסכם ההפרטה והסדר מניית הזהב של המדינה, שמקנה לה שליטה על חלק מההחלטות בחברה. לטענתם, "עולה חשש של ממש שבעלי המניות בקבוצת החברה לישראל פועלים להשתחרר מהתחייבותם, ולמנף את הסדר החוב כדי לקבל את הסכמתכם להפקיר את העניינים החיוניים לטובת האינטרסים הכלכליים שלהם". מניית הזהב בצים נחתמה עוד ב–1995, ונועדה להבטיח שלושה תנאים, עם העברת חלק מהשליטה בחברה לידיים פרטיות: שמירה על קיומה של צים כחברה ישראלית; התחייבות לכושר תפעולי (העסקת קציני ים ישראליים) וליכולת הובלה (18 אוניות מכולה).

לאחר ההפרטה המלאה של צים, ב–2005, הורחבה הגדרת האינטרסים המוגנים של המדינה במסגרת מניית הזהב. בין היתר, חויבה צים לקבוע את מטה העסקים והמשרדים שלה בישראל ולאייש את הנהלתה ואת מרבית הדירקטוריון שלה באזרחי ישראל. כמו כן, נקבע כי לא יתקבלו כל החלטות על פירוק, מיזוג או פיצול החברה ללא הסכמת המדינה – וכי בידי השרים תינתן זכות וטו במקרה של העברת מניות בשיעור גבוה מ–24%. בכל עסקה, כך הובהר, יישמרו זכויותיה של המדינה מכוח מניית הזהב. ואולם בשנים האחרונות, ראשי החברה ובכירים בקבוצת החברה לישראל הפעילו לחצים על הממשלה, בניסיון לשנות את תנאי מניית הזהב או לבטלה. זאת, בטענה כי "המגבלות מקשות על גמישות פעילותה העסקית של צים ומשיאות עליה עלויות עודפות".

איגוד קציני הים וועד העובדים בצים סבורים שהטענה שלפיה ויתור על מניית הזהב מהווה כורח מציאות לנוכח הסדר החוב היא מוטעית. "התנהלות כאמור נוגדת את האינטרסים הציבוריים שהופקדו בידי השרים, לעבדם ולשמרם, ומיטיבה במיוחד עם בעלי המניות. זאת, על חשבון הציבור ועל חשבון האינטרסים החיוניים שהותוו במניית הזהב", נטען בפנייה. לנוכח זאת, דורשים הפונים את אשרור החזקת המדינה במניית הזהב, ולכל הפחות, לזמנם לשימוע לפני קבלת כל החלטה בנושא. "עולה חשש של ממש, כי הבעלים החדשים יפעל לשנות את אופייה של החברה; להעביר את מרכז הכובד ואת משרדיה הראשיים; לדלל את מספר האוניות שצים מחזיקה; להעביר את כל פעילותה או את רובה לחו"ל; ולהימנע מלקיים את החובות לעניין שמירה על ספנות ישראלית. התנהלות כאמור עשויה אולי להלום אינטרסים כלכליים של הבעלים החדשים או של החברה לישראל, ואולם יש בה כדי לפגוע קשות בעניינים החיוניים הבאים לידי ביטוי במניית הזהב, לרבות אינטרסים ציבוריים, כלכליים ואף ביטחוניים", נכתב בפנייה.