לאחר מאבק ממושך שכלל עשרות שעות דיונים בוועדת חוקה והתגייסות חסרת תקדים של האופוזיציה למאבק שהחריף בימים האחרונים והגיע לכדי החרמת דיוני המליאה וכינוסה של מליאת כנסת אלטרנטיבית, הממשלה אישרה הבוקר (שלישי) את חוק המשילות והעלאת אחוז החסימה. האופוזיציה הגישה היום הצעת חוק לביטול העלאת אחוז החסימה וחוק המשילות. ח"כ דב חנין (חד"ש), ממובילי המאבק בחוק אמר בתגובה לאישורו: "ליברמן ניצח בקרב היום. אבל המאבק עוד לא הסתיים. הוא הצליח לסחוט מחברי הקואליציה תמיכה בהעלאה חדה של אחוז החסימה, מהלך שיותר מ-90 חברי כנסת היו מצביעים נגדו בהצבעה חופשית. למהלך של ליברמן שתי מטרות: העמקת ההפרדה בין יהודים וערבים בפוליטיקה ובניית חומות גבוהות מסביב לכנסת כדי להפוך אותה למועדון פוליטי סגור בפני כוחות של שינוי חברתי. אסור להשלים עם מציאות כזאת, וניתן, בהחלט ניתן, לשנות אותה. זה היה מאבק ארוך וקשה בכנסת. היו לנו בו גם הישגים. למשל, ההתייצבות המשותפת של כל האופוזיציה במערכה הזאת. ליברמן ניצח הפעם בזכות סחטנות וקומבינה. אבל, בוודאי כשרבים כל כך מתנגדים למהלך, אסור להשלים איתו. היום אנחנו מתחילים במאבק להורדת אחוז החסימה. לא ניתן לחומות שהם בונים מסביב לפוליטיקה להשאיר את כולנו בחוץ".
מליאת הקואליציה האלטרנטיבית (צילום: אל אתיחאד)
הדיונים על חוקי המשילות החלו אמש (שני) במליאת הכנסת. כל חברי הכנסת מהאופוזיציה החרימו את הישיבה ומאז מקיימים במקבל כינוס מחאה באולם אחר במשכן. יושב ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג, אמר אתמול בפתח כינוס המחאה: "אנחנו מכונסים באולם הזה משום שהמאבק פה הוא על הדמוקרטיה. מן האולם הזה תצא בשורה לעם ישראל שיידע שאנחנו נאבקים על ציפור הנפש שלו – על הזכות להביע דעה, לייצג את העם נאמנה ולנהל ויכוח פרלמנטרי נאות". בכנס המליאה האלטרנטיבית בו לקחו חלק כל סיעות האופוזיציה בעת שהמליאה נותרה כמעט ריקה אמר ח"כ חנין: "זהו אירוע חסר תקדים בהיסטוריה של הכנסת אבל לא בהיסטוריה של הפרלמנטים בעולם. ב-1924 פרשו חברי הפרלמנט הדמוקרטים מהפרלמנט האיטלקי והשאירו את מוסוליני וחבריו לבד. אנחנו עדיין איננו שם. המהלך שלנו היום היה קריאת אזהרה. אם לא נתגייס היום להגנת הדמוקרטיה, להגנת כללי העבודה בכנסת, להגנת המיעוטים בחברה – לא תישאר דמוקרטיה להגן עלינו".
האופוזיציה מחרימה את הדיונים וההצבעות בשלושת החוקים הכלולים בעסקת החקיקה של הקואליציה: חוקי המשילות (הכולל את העלאת אחוז החסימה), חוק הגיוס וחוק משאל עם. צעד דרסטי זה ננקט בעקבות ההתנהלות האנטי–דמוקרטיות של הקואליציה הכוללות שימוש לרעה בתקנון הכנסת וקביעת סדרי דיון מיוחדים בהם נעשה שימוש עד כה רק בשעת חירום, בכדי להעביר באופן כוחני חוקים שישנו באופן מהותי את כללי המשחק הדמוקרטים, במסגרת עסקה שאין לה רוב אפילו בין חברי הקואליציה.
ח"כ חנין, אמר מוקדם יותר כי: "האופוזיציה נדרשה למהלך חסר תקדים בהיסטוריה של הכנסת נוכח מתקפה חסרת תקדים על עקרונות דמוקרטים בסיסיים שנעשית גם היא במתכונת לא דמוקרטית. לא זו בלבד שהממשלה מנסה לקדם חוקים פוגעניים כלפי ציבורים גדולים, היא עושה זאת במתכונת פוגענית ותוך הפרת עקרונות היסוד של עבודת הכנסת. על דברים כאלה אסור לעבור לסדר היום ולכן האופוזיציה החליטה על מתכונת מאבק חסרת תקדים שאותה נבצע בימים הקרובים". בתגובה למסמך שנחשף עליו מוחתמים חברי הקואליציה בו יתחייבו לתמיכה בשלושת החוקים וימשכו את הסתייגויותיהם הדגיש ח"כ חנין כי: "על מדינת ישראל השתלטה ברית בריונים שכופה את רצונה לא רק על המיעוט אלא גם על הרוב בכנסת. לאף אחד משלושת החוקים אין רוב בין חברי הכנסת, והדרך היחידה להעביר אותם היא באמצעות סחטנות כוחנית. משיחות שקיימתי עם חברי הכנסת ברור לי שבהצבעה חופשית, על פי מצפונם, היו כ-100 חברי כנסת מצביעים כנגד ההעלאה החדה המוצעת באחוז החסימה. ועל כן, נקט ליברמן בשיטת האולטימטום והחתמת המסמך חסר התקדים שנחשף".
בעניין העלאת אחוז החסימה הדגיש ח"כ חנין כי: "בישראל אין בעיה של משילות אלא של מושלים. כשראש הממשלה ידע לאן הוא רוצה ללכת – הוא יכול להוביל את ישראל למלחמה או לכפות עליה התנתקות. המערכת הפוליטית בישראל היא יציבה יחסית לעומס הבעיות והשסעים שקיימים אצלנו. בחירות בממוצע אחת לשלוש שנים הן המקובל במשטרים פרלמנטרים. הקדמת בחירות בישראל נגרמת תמיד בגלל בעיות בתוך המפלגות הגדולות והבינוניות או ביניהן ולא בגלל המפלגות הקטנות. העלמת המפלגות הקטנות תחזק דווקא את המפלגות הבינוניות ועל פי המחקרים הקיימים תחליש את יציבות המערכת. ממשלת נתניהו היא דוגמה לקואליציה התלויה לחלוטין בכל אחת מהמפלגות הבינוניות. היא היתה יציבה יותר אם ראש הממשלה היה יכול לתמרן בין כמה מפלגות קטנות. בנוסף, לא המפלגות הקטנות הביאו לפוליטיקה את הפריימריז המושחתים ואת שיטת מינוי הח"כים על ידי המנהיג העליון (ע"ע יש עתיד וישראל ביתנו). מפלגות קטנות מוסיפות לפרלמנטריזם הישראלי מימד אידיאולוגי, ותרמו לו בעבר ח"כיות וח"כים מצטיינים כגון תופיק טובי, תמר גוז'נסקי או חיים אורון. מנגד, שר האוצר, יאיר לפיד, תקף את מחאת האופוזיציה. לפיד אמר בריאיון לתכנית הרדיו "עושים צהריים" עם יעל דן, "חברי האופוזיציה סתם עושים תרגיל שהם אומרים שאין להם זמן לדיונים. כבר שנה מנהלים דיונים אינסופיים על החוקים. אז עכשיו, במקום 482 נאומים של דב חנין, נשמע רק 481".
ח"כ חנין הגיב בדף הפייסבוק שלו: "לאף אחד משלושת החוקים הגדולים שהממשלה מתכוונת להעביר בהליך בזק השבוע אין רוב בכנסת. מידיעה אישית. אז ליברמן סוחט את כולם לתמוך בהעלאה החדה של אחוז החסימה כדי לזרוק את הערבים החוצה מהפוליטיקה הישראלית וליצור חומות גבוהות מסביב לכנסת. בנט סוחט את כולם לאשר חוק משאל עם שיאפשר לסנדל כל הסכם מדיני. ולפיד? לפיד מסנדל את כולם כדי להעביר בלוף". לדברי יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין (ליכוד) "לא ייתכן שח"כ חנין ינהל את האופוזיציה. הזנב שמורכב מסיעה קיצונית בת ארבעה מנדטים מקשקש בכלב, במקום שראשי סיעות האופוזיציה יובילו אותה באופן אחראי".
נאומו של ח"כ דב חנין ב"כנסת האופוזיציה האלטרנטיבית":
http://www.youtube.com/watch?v=6elxbgVfjS8&feature=em-upload_owner