בחודש שעבר אישרה הכנסת את הארכת פעילותו הניסיונית של המאגר הביומטרי, חרף ההתנגדות הציבורית. באותו יום עצמו, אושר בקריאה שנייה ושלישית חוק המקים מאגר ובו נתוני האשראי של אזרחי ישראל. לדברי ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) הקשר בין שני המהלכים איננו רק מועד הדיון בהם. ח"כ חנין פרסם אתמול (שני) מאמר בנושא במוסף הכלכלי "דה מרקר".

לדברי ח"כ חנין בשני המקרים מדובר בפגיעה מהותית בפרטיות ובריכוז מידע וכוח עצומים בידי הרשויות. בשני המקרים אף קיימת סכנה של פריצת המאגר ודליפת נתונים ממנו החוצה. אך בעוד שמרבית האנשים אולי אדישים לשאלה מה יקרה לטביעות האצבעות שלהם, הרי שבמקרה של חשיפת נתוני אשראי פרטיים – סביר להניח שהרוב יסרבו לקבל זאת, ובצדק. הבעיה תחריף עוד יותר אם מאגר נתוני האשראי יימסר לידיים פרטיות. כבר כיום בנק ישראל מבקש להסתייע בגורמים פרטיים חיצוניים לשם תפעול המאגר, ומהלכי ההפרטה כבר מרחפים באוויר. "המחלוקת ביני לבין הממשלה ביחס למאגר נתוני האשראי היא עקרונית, וחורגת משיקולי פרטיות. אני לא סבור שאשראי הוא הפתרון למצוקות החברתיות, נהפוך הוא: לקיחת אשראי יוצרת, לרוב, מציאות הכובלת אנשים להלוואות, ומכניסה אותם לסחרור של הלוואות נוספות. במקום להקל על מתן הלוואות, צריכה היתה הממשלה לייצר מנגנונים שיאפשרו ויעודדו חיסכון".

השיח סביב המאגר, שמקטלג אנשים לפי דירוג האשראי שלהם, "מנסה להציג את העוני כתופעה אובייקטיבית ואינדיבידואלית, ולא כתופעה חברתית שהיא תוצאה של מדיניות. מדיניות זו גורסת כי אדם הוא עני משום שהוא נוטל אשראי 'בצורה חסרת אחריות', ולא משום שהשכר במשק נמוך מדי, שבוע העבודה ארוך מדי, ויוקר המחיה גבוה מדי. זאת ועוד: תוצאה בלתי נמנעת של המאגר היא שיהיו אלה שיודרו לגמרי משוק האשראי, מפני שהמאגר יקבע שלהלוות להם כסף זהו סיכון גדול מדי. כיצד אם כן נייצר אשראי לאוכלוסיות עניות? איך נגן על צרכנים המתמודדים עם דירוג שלילי? למרות המאמצים הגדולים שעשה יו״ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, בסיוע הצוות המשפטי, להכניס בחוק תיקונים לטובת החלשים בחברה, יצאתי מחדר הדיונים מודאג. החוק שעבר בכנסת אינו מציע מנגנונים מספיקים להתמודדות עם קשיים אלה".

במאמר הדגיש ח"כ חנין שבדומה למאגר הביומטרי, גם למאגר נתוני האשראי יש חלופה יעילה, בטוחה ודמוקרטית יותר, אך הממשלה לא בחנה אותה. "הרעיון הוא להתייחס לנתונים הפיננסיים בצורה דומה לשימוש בסלולרי – לייצר סטנדרט של קישוריות וניידות מידע בין הבנקים ובין ספקי האשראי, לפי בקשת הלקוח, בלי צורך במאגר מרכזי או בקרטל דירוג אשראי. כך נבטיח שכל צרכן יוכל להעביר את הנתונים הפיננסיים שלו בעזרת מספר אשראי קבוע ששייך רק לו, שאתו יוכל לנוע מבנק לבנק, לפי רצונו, כמו בשוק הסלולרי. ואולם גם כאן הממשלה העדיפה הקמת מערכת גדולה ומפלצתית על פני פתרון פשוט, זמין ובטוח".

למאמר המלא שפרסם אתמול ח"כ חנין ב"דה מרקר":

http://www.themarker.com/opinion/1.2917936

עוד על המאגר הביומטרי: https://no2bio.org