"ממשלת נתניהו-ליברמן-ברק היא ממשלה מסוכנת, שבפרק זמן קצר הוכיחה, כי היא מוכנה לעוות חוקי יסוד לפי צרכיה ולרמוס כללי משחק פרלמנטריים לפי נוחיותה" – התריע ח"כ דב חנין (חד"ש) בריאיון ל"זו הדרך" שיתפרסם הגיליון הקרוב, מס' 25, הרואה אור ביום ד' הקרוב. כל סיעות האופוזיציה התכנסו בשבוע שעבר והחליטו להגיב על הצעדים הדורסניים של הממשלה בצעד קיצוני, שלא ננקט בעבר: כל הח"כים של האופוזיציה החרימו את ישיבות מליאת הכנסת ואת הישיבות של ועדות הכנסת במשך יומיים רצופים (17-16 ביוני). במסגרת ההחרמה, סגני יו"ר מטעם האופוזיציה לא ניהלו ישיבות מליאה, ואילו ח"כים מהאופוזיציה, המכהנים כראשי ועדות, ביטלו ישיבות של הוועדות. ההחרמה הייתה הנושא של השאלה הראשונה שהופנתה לח"כ דב חנין.

שאלה .מדוע ננקט צעד כה חריג?

תשובה. הצעד אכן חריג וההתלבטויות היו רבות. בסופו של דבר הוחלט על דעת כל סיעות האופוזיציה לנקוט תגובה של החרמה נוכח התנהגות אנטי-דמוקרטית קיצונית של ממשלת נתניהו. המתקפה של הממשלה החלה במהלך חריג ביותר של תיקון חוק יסוד תוך 24 שעות. כדי להשיג שינוי בחוק יסוד יסודות התקציב, כך שיתאפשר לממשלה להגיש לכנסת תקציב מדינה לשנתיים וגם להאריך את המועד להנחתו – הקואליציה הממשלתית כפתה על הכנסת הליך של אישור הצעת החוק בדבר השינוי בשלוש קריאות תוך יממה אחת בלבד. הליך כזה לא איפשר, במובן, דיון רציני בשינוי הדרמטי, שנועד להבטיח לממשלה "שקט" תקציבי עד סוף 2010. כאשר הונח התקציב לשנתיים על שולחן הכנסת נלוותה אליו חוברת עבה במיוחד  – 370 עמודים – שכותרתה "חוק ההתייעלות הכלכלית", הלא הוא שמו הנוכחי של "חוק ההסדרים" הידוע לשמצה. ב"חוק ההתייעלות" כלל האוצר מאות סעיפים, לרבות רפורמות מרחיקות לכת בבעלות על הקרקע, בהפעלת ערוצי תקשורת וכן שורה של הפרטות ושל שינויים בתעריפי מס.

ש. ואיך הממשלה משריינת את עצמה?

ת. השריון מתבטא, בין היתר, בהחלשת כוח השפעתה של האופוזיציה. חוק שיזמה הממשלה קובע, כי אי-אמון 'יתפוס' רק כאשר יתמכו בו 65 ח"כים. כך, במחי חקיקה, נמחקה הריבונות של הרוב בן 61 ח"כים. בהמשך נקבע, כי אי-אמון שנתקבל ייחשב ככזה, רק אם המציע יוכיח, כי בידו לכונן מייד ממשלה חלופית. נתניהו לא הסתפק בכך, וכך נולד 'חוק מופז', שכל-כולו נועד לאפשר לח"כ מופז ועוד 6 ח"כים להתפלג מסיעת קדימה. עד ל'חוק מופז', קבוצת ח"כים יכלה להתפלג מסיעה רק כאשר חבריה מנו שליש ממנה. כעת נקבע, כי קבוצת פורשים תוכר כסיעה כאשר הם מהווים שליש מהסיעה או… שבעה ח"כים, וגם כאשר הפרישה היא במחצית הראשונה של תקופת כהונתה של הכנסת.

ש. כיצד נפגעו כללי העבודה של הכנסת עצמה?

ת. ממשלת נתניהו קיצצה בזכויות האופוזיציה גם באמצעות שינויים בתקנון הכנסת. מאחר שהממשלה כה מנופחת, לא נותרו בסיעות הקואליציה חברי כנסת שיישבו בוועדות. מה עשתה הממשלה? צמצמה את מספר חברי הוועדות. כתוצאה מכך, נפגע קשות הייצוג של סיעות קטנות בוועדות. למען אותה מטרה הוכנס שינוי נוסף, לפיו, סגני שרים, שהם בכלל הרשות המבצעת, יורשו להצביע בוועדות הכנסת, כאילו שהם ח"כים מן השורה. ואז גם המציאו גרסה ישראלית של 'החוק הנורווגי', המאפשר לשר אחד בכל סיעה להתפטר מהכנסת, ובמקומו ייכנס לכנסת נציג נוסף מרשימת המפלגה.

ש. מה מניע את נתניהו בצעדים אלה?

ת. מניע אותו זלזול גמור בכללים דמוקרטיים. בעבר היה נהוג, כי שינויים מהותיים היו נכנסים לתוקף בכנסת הבאה. אך אצל נתניהו – הכל נעשה מהיום להיום. וכאשר מוסיפים לרשימת הצעדים רומסי הדמוקרטיה את יוזמות החקיקה הגזענית ('חוק הנכבה', 'חוק הנאמנות', חוק שלילת הזכויות ממי שאינו מכיר בישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית), ברור שהדמוקרטיה ממש מעצבנת את הקואליציה, הנערכת, אולי, עימות ממשי עם ממשל אובמה ולאי-שקט חברתי.