מה היו האתגרים המרכזיים של חד"ש במושב הכנסת שננעל בשבוע שעבר?
הממשלה, עמה אנחנו מתמודדים בעקבות הבחירות האחרונות לכנסת, שנערכו לפני פחות מחצי שנה, היא ממשלת ימין קיצוני, שבה משרדי מפתח – דוגמת המשפטים, החינוך והאחריות לשטחים הכבושים – נמסרו לידי הימין הקיצוני ביותר. המשמעות היא, מדיניות של העמקת הכיבוש והדיכוי, והתגברות הסכנה של עימות אזורי. על רקע זה יש להבין גם את התקיפות האחרונות של חיל האוויר הישראלי בסוריה, וכן את מדיניותו של נתניהו ביחס לאיראן.
אך למרות התנאים האובייקטיביים הקשים, הצלחנו בחודשים האחרונים לרשום הצלחות. כך למשל, לקחנו חלק במערכה הציבורית נגד מתווה הגז של הממשלה, שנועד להעניק שליטה ארוכת טווח כמשאבי הגז הטבעי – ששווים טריליון (אלף מיליארד) שקלים – לחברה נובל אנרג'י האמריקאית. הצלחנו לגרום לכך שהכנסת יצאה לפגרה, בלי שנתנה את אישורה לתכנית של נתניהו, אשר נועדה להוביל לשוד הקופה הציבורית בידי בעלי ההון. המודעות של הציבור לקשר בין הון לבין שלטון גדלה, ולכך תרם החיבור שיצרנו בין המאבק בתוך הכנסת לבין המאבק הציבורי.
חלפה שנה מאז המלחמה האחרונה בעזה. כיצד נראית העבודה בכנסת נגד הכיבוש ופשעיו?
המאבק נגד הכיבוש הוא סוגיה מרכזית בעבודתנו הפוליטית והפרלמנטרית. גם בתחום זה נרשם לאחרונה הישג, כשהריסתו של הכפר הפלסטיני סוסיא, בדרום הר חברון, ירדה בינתיים מעל הפרק, מה שתרם לכך הוא שילוב של מאמץ פוליטי עם לחצים בינלאומיים.
השבוע האחרון עמד בצל הפשע הנורא של שריפתו של התינוק הפלסטיני עלי דוואבשה, מהכפר דומא בגדה המערבית, שאירע כשנה לאחר שריפתו של הנער מוחמד אבו חדיר מירושלים. הממשלה מעמידה פנים שהיא מתמודדת עם הטרור הפאשיסטי הזה, הכולל גם פגיעה בכנסיות ובמסגדים, ומודיעה שהיא תנהיג מעצרים מינהליים גם כלפי ימנים כהניסטיים. אולם הדרך לבלום את הטרור הפאשיסטי אינה באמצעות פגיעה קיצונית יותר במרחב הדמוקרטי ובחירויות הדמוקרטיות, אלא – בהבנה שהטרור הזה נשען על משאבי המדינה, ומחובר באופן עמוק למנגנוני הכיבוש ולממסד הימני, כולל מימון וגיבוי של עמותות הימין הקיצוני.
דו"ח של מרכז "מולד" שפורסם לאחרונה, חושף כי בשנת 2012 קיבלו "ועדי המתנחלים" בשומרון מהממשלה סכום של 760 מיליון שקל, ששבעזרתו מימנו פעולות הסתה ואלימות שיזמו. לכן, אסור לקבל את התפיסה לפיה מדובר רק בקבוצות שוליים, שאפשר לטפל בהן באמצעות פעילות משטרתית. הטרור הפאשיסטי מחובר לעטיני השלטון ויונק ממשאביו.
איך בולמים הסלמה זו של אלימות הימין?
החולשה הגדולה שלנו, ואת זה אנחנו צריכים להגיד ביושר, היא שמול התגברות הסכנה הפאשיסטית – לא הצלחנו בשנה האחרונה לפתח תנועה רחבה ועממית שתתנגד למגמות האלה. בשנים 2011-2010 הובלנו הפגנות משמעותיות נגד החוקים האנטי-דמוקרטיים של הממשלה, בהן השתתפו עשרות אלפי אנשים שצעדו ברחובות תל-אביב. המהלך המשולב של פעילות עממית וציבורית יחד עם פעילות פרלמנטרית – הצליח אז לתקוע יוזמות אלה של הימין.
פעילות במסגרת הכנסת לבדה לא תצליח לבלום את הסכנות. גם התייצבות של האוכלוסייה הערבית לבדה, בלי בעלי ברית, לא תוכל למנוע מהימין להוציא לפועל את תכניותיו. האתגר שלנו הוא – בניית תנועה עממית רחבה של מאבק למען שינוי דמוקרטי ופוליטי, נגד מדיניות הכיבוש והמלחמות, נגד סכנת הפאשיזם, למען שוויון אזרחי ולאומי למיעוט הערבי בישראל, ולמען צדק חברתי ונגד שלטון ההון.
זו המשימה החשובה ביותר שלנו, ואנחנו צריכים לשים אותה בראש סדר העדיפויות ולהקדיש לה את רוב המאמצים. נושא זה שצריך להימצא על סדר היום של כל חבר מק"י ושל כל פעיל מתקדם.
לפני מספר שבועות נבחרת לעמוד בראש ועדת-משנה לענייני תחבורה ציבורית. מה בכוונתך לקדם בנושא זה?
הישג חיובי של החודשים האחרונים בכנסת הוא הפקדת מספר ועדות פרלמנטריות בידי חברי כנסת של חד"ש: הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בחרה בחברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן לעמוד בראשה; ואילו ועדת הכלכלה הקימה ועדת-משנה, שתעסוק בנושא התחבורה הציבורית, שאני נבחרתי לעמוד בראשה. שאלת התחבורה הציבורית היא שאלה מרכזית בחיי המוני בני אדם. חיוני להתקדם לקראת הפיכתה לזולה יותר, לנגישה יותר, למהירה יותר, לתדירה יותר, ולכזו שיכולה להציע פתרונות אמיתיים לצרכים השונים שקיימים בערים ובכפרים השונים. חשיבות מיוחדת נודעת למתן פתרונות תחבורה ציבורית ביישובים הערביים, שהם היישובים העניים ביותר.
