לא הופתעתי לשמוע את הנאומים של ברק אובמה והילרי קלינטון, אתמול בוועידה השנתית של איפא"ק. הבמה שעליה הם עמדו מחייבת, והתורמים שמממנים את מסעותיהם לבית הלבן מחייבים ביתר שאת. בארצות הברית, לדעתי, אין דמוקרטיה, אלא חלוקת שלל בין מוקדים שונים של ההון האמריקאי. אלה מממנים את הפריימריס בשתי המפלגות, אלה מממנים את מסע הבחירות של המועמדים לנשיאות, ואלה הם שיכולים לאפשר מחזה סוריאליסטי שבו שני מועמדים מתחרים אומרים דבר דומה.
על אף שאני חושב שקשה לתאר שבינואר הקרוב יגיע לבית הלבן נשיא גרוע יותר מבוש, אני סבור שעמדותיהם של הנשיאים למיניהם – גם אם יתחלפו שמותיהם, צבע עורם או מינם – עדיין יהיו באותו מעגל ששורטט מלכתחילה במושגים של הגמוניה אמריקאית, ההון וסוחרי הנשק. ברור לכולם שמאות מיליוני הדולרים המיועדים לבחירות אינם יכולים לבוא מהחווה של בוש ולא מחשבון הבנק של מקיין ואובמה.
מה שנדרש מהאמריקאים הוא לא להרעיף טובות על הפלסטינים אלא להפסיק להשתמש בישראל ככלב השמירה של האינטרסים האמריקאים באזור. ממשלת ישראל משלמת תמורת התמיכה והנשק בדם בניה ובדם בניו של העם הפלסטיני. אנחנו מצפים שהתמיכה בישראל תהיה תמיכה בשלום, מכיוון ששני העמים משלמים בשירות האמריקאים.
דבריו של יו"ר סיעת חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה פורסמו באתר וואלה.
