בשנים האחרונות משולבות יותר ויותר נשים בתפקידי שטח בצה"ל, במשמר הגבול ובתפקידי לחימה של ממש, ועוד ועוד מביניהן משלימות שירות מלא בשטחים, תוך מגע יומיומי עם האוכלוסייה הפלסטינית. מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, שם לעצמו ארגון "שוברים שתיקה" לעורר דיון ציבורי במה שהגדירו אנשיו "המחיר המוסרי שמשלמת החברה הישראלית בשל המציאות בשטחים". ב-2004 פרסם הארגון מקבץ ראשון של עדויות חיילים מחברון. אלו לוו בתערוכת תמונות שמהן ניבטו מעשי אלימות – ובעקבות זאת אף נפתחה חקירה בצה"ל. מאז ממשיך הארגון לפעול, ואף פרסם בשנה שעברה מקבץ של עדויות חיילים שהשתתפו במבצע עופרת יצוק
בשלוש השנים האחרונות החל הארגון לאסוף עדויות גם מחיילות. במסגרת הפרויקט נאספו עדויות של יותר מ-50 חיילות ששירתו במגוון יחידות ותפקידים בשטחים, מעזה ועד ג'נין. עדויות אלה התפרסמו אתמול (ו') בחוברת הנושאת את השם "שוברות שתיקה". על כך מוסר האתר ynet.
העדויות המופיעות בחוברת (ולצדן עדויות נוספות שאסף הארגון ונמסרו ל-ynet) מקיפות תחומים רבים בעשייה של צה"ל בשטחים – מחסומי קו התפר, מחסומי דרכים, סיורים בכבישים ובריכוזי אוכלוסייה, מארבים נגד מסתננים על קו התפר, מעצרים, התמודדות עם הפרות סדר וחציצה בין פלסטינים למתנחלים.
שוטרת במג"ב קו התפר סיפרה על שגרת המרדפים אחר שב"חים (שוהים בלתי חוקיים): "בחצי שעה אתה יכול לתפוס 30 איש בלי להתאמץ". אלא שאז צריך להחליט מה עושים עם אלה שנתפסו – בהם נשים, ילדים וזקנים. "מעמידים אותם בח', ויש את השיר הידוע של מג"ב, 'וואחד חומוס וואחד פול, אנא בחיבכ משמר הגבול' – מכריחים אותם לשיר את זה. ותשירו, ותקפצו. כמו שמתייחסים לטירונים… אותו הדבר רק הרבה יותר גרוע. ואם מישהו צוחק או שמחליטים שהוא צוחק, אז מכניסים לו בוקס. למה צחקת? בוקס… זה יכול להימשך גם שעות, תלוי כמה משעמם להם. יש משמרת של שמונה שעות, צריך להעביר אותה איכשהו".
לכתבה המלאה שפורסמה באתר ynet:
