חיבור מכונן של הפילוסופיה המרקסיסטית: השקת 'לביקורת הכלכלה המדינית – מבוא והקדמה'

אירוע ההשקה לספר "ביקורת הכלכלה המדינית: מבוא והקדמה" מאת קרל מרקס התקיים ביום רביעי שעבר (3.5) באולם המלא מפה לפה של הגדה השמאלית בתל-אביב. הספר פורסם באחרונה, לראשונה בעברית, בהוצאת מאגנס ובתרגומו של ד"ר טל מאיר גלעדי.  באירוע השתתפו ד"ר אילת מעוז (אוניברסיטת חיפה), ד"ר מתן קמינר (האוניברסיטה העברית), ד"ר נווה פרומר (אוניברסיטת תל-אביב), המחנך רענן שמש-פורשנר והמתרגם גלעדי, פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית.

"המבוא לביקורת הכלכלה המדינית", שמרקס כתב ב-1857, נגנז ולא ראה אור בחייו. הוא שרד רק כטיוטה, ונותר ניסיונו היחיד של מרקס לנסח באופן שיטתי את הנחות היסוד הפילוסופיות לעיסוקו בכלכלה, בהיסטוריה ובסוציולוגיה. זה תרגומו הראשון של חיבור זה לעברית.

"ההקדמה לביקורת הכלכלה המדינית", שראתה אור לראשונה ב-1862, מכילה דיון פילוסופי משלים ביחסים בין הכלכלה לבין הפוליטיקה וחיי הרוח. זה חיבור פולמוסי חריף ובו כלול המשפט הנחשב תמצית המטריאליזם של מרקס: "לא תודעת בני האדם קובעת את הווייתם, אלא להפך – הווייתם החברתית היא שקובעת את תודעתם".

התמונה של הקיום האנושי

בפתיחת האירוע ציין המנחה רענן פורשנר כי כמתבגר עשה את צעדיו הראשונים בהכרת המרקסיזם בגדה השמאלית. לאחר שהציג את משתתפי הערב, הוסיף: "למרות שהספר לא ראה אור בחייו של מרקס, הטקסט מבריק. התרגום מופלא – לשונית ופוליטית".

ראשון הדוברים, נווה פרומר, הדגיש: "מרקס היה אלרגי למילה פילוסופיה. הוא ראה בה אידיאולוגיה שמרנית ואף א-היסטורית. אך כדברי [לואי] אלתוסר בספרו 'בשביל מרקס', שאף אותו תרגם טל [גלעדי], מרקס הציג לא רק ראיה חדשה של ההיסטוריה – הוא גם יסד פילוסופיה חדשה". לדבריו, מרקס ראה באינדיבידואליזם הבורגני "גישה לא נכונה. למרות הכל, הוא כתב פילוסופיה ובניגוד לאינדיבידואליזם תיאר את התמונה הכללית של הקיום האנושי – בייחוד של החברה הקפיטליסטית".

מי מושל בחברה הבורגנית    

בדומה למנחה, גם מתן קמינר התייחס באירוע ההשקה למועדון הגדה השמאלית "המחזיר אותי עשרות שנים אחורה, אל החוג למרקסיזם שנערך כאן". "זה הנוף הפוליטי וההגותי שלי. לצערי באקדמיה הישראלית עדיין לא שמעו שהמרקסיזם חזר לאופנה, אבל ההשתתפות רחבת ההקף  בערב זה מצביעה על המגמה", הוסיף.

לדעתו, החיבור של מרקס מציב שתי שאלות: "מהם גבולות ההון ומהם גבולות התיאוריה". הוא ציטט מתוך התרגום החדש (עמ' 65): "בחברה הבורגנית ההון הוא העוצמה הכלכלית המושלת בכל. הוא מוכרח להיות נקודת הפתיחה ונקודת הסיום". עם זאת, ישנן תופעות שאינן נשלטות לחלוטין בידי ההון.

אילת מעוז, חברת מזכירות חד"ש הארצית ופוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה, דנה בסתירה הקפיטליסטית היסודית בין הון לעבודה, והדגישה את תרומתו של מרקס להבנת העבודה השכירה המודרנית. היא ציטטה מתוך התרגום החדש (עמ' 60): "נראה שהעבודה היא קטגוריה פשוטה לגמרי. בכללותה, בתור עבודה בכלל, גם הדימוי שלה עתיק יומין. ובכל זאת, 'עבודה' היא קטגוריה מודרנית".

אחרון הדוברים, המתרגם גלעדי, הוסיף: "מקובל לטעון כי המרקסיזם הוא פילוסופיה, אך קרל מרקס הפסיק לכתוב חיבורים פילוסופיים לפני שהגיע לגיל שלושים. בבגרותו כתב ספרי כלכלה, חיבורים בהיסטוריה ובסוציולוגיה וכמובן גם כתבים פוליטיים. קשה למצוא בכתבי מרקס הבוגר חיבורים שהוקדשו במיוחד לפילוסופיה. יוצאים מן הכלל בהקשר זה הם המבוא וההקדמה לביקורת הכלכלה המדינית". "ההון הוא הגורם המכריע בקפיטליזם ובספר זה מוצגת המתודולוגיה של מרקס בהבנת התופעה", הדגיש.

 

נמרוד עובד

עוד בנושא:

לראשונה פורסם בעברית המבוא לביקורת הכלכלה המדינית מאת קרל מרקס