חודש לאחר תחילת המלחמה נגד איראן ולבנון, 19 בני אדם נהרגו בהם חמישה שנהרגו במקום עבודתם. בתל אביב, ברמת גן, בעדנים, ביהוד ובבית שמש – עשרה נהרגו מטילי מצרר, שישה מטילים בליסטיים, שניים נהרגו מירי רקטות מלבנון ואדם אחד, עופר מושקוביץ (פושקו), נהרג מאש צה"ל. לצד ההרוגים, במד"א דווח על 5,492 פצועים: 116 עדיין מאושפזים, אחד במצב אנוש ו־16 במצב קשה. כמו כן, מתחילת המערכה חמישה חיילים נהרגו בגבול ובשטח הכבוש בדרום לבנון.

בתוך כך, משרד האוצר סיכם שוב עם ההסתדרות לפגוע בשכרם של מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי. זאת, שבועיים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג, בהסכמת ההסתדרות, את התוכנית להוצאת עובדים לחל"ת שאינה מספקת מענה הולם למעמד העובדים. התוכנית פוגעת במיוחד בעובדים המוחלשים בדגש בעובדים השעתיים שהם כשליש מכלל השכירים בישראל. אך עקב המחאות הרמות בתוך ההסתדרות ומחוצה לה, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד נאלץ השבוע לבצע פליק פלאק מפואר לאחור ולצאת נגד ההמלצות שהוא עצמו תמך בהן. זה לא מנע ממנו לתמוך ביום חמישי שעבר בהסכמות המתגבשות עם האוצר בעניין התגמול לעובדי המגזר הציבורי שנמנע מהם לעבוד מהלך המלחמה שמנהלות ארה"ב וישראל נגד איראן.

ההסכמות במגזר הציבורי מחלקות את תקופת המלחמה עד סוף חודש מרץ לשלוש. התקופה הראשונה בין תחילת ההתקפה על איראן ב-28 בפברואר ל-14 במרץ; התקופה השנייה – בין 15 ל-28 במרס; והתקופה השלישית – בין 28 ל-31 במרס. על פי ההסכמות, עובדים שמקום עבודתם נסגר או צומצם, ולא אפשרו להם לעבוד מרחוק יהיו זכאים לתגמול של 100% משכרם עבור התקופה הראשונה. עבור התקופה השנייה הם יזכו ל-80% מהשכר. עובדים ששהו בחו"ל ולא יכלו לחזור לעבודתם בגלל ביטול טיסות יהיו זכאים בתקופה הראשונה ל-80% מהשכר ובתקופה השנייה – רק למחצית שכרם.

הורים לילדים עד גיל 14 שנעדרו לצורך השגחה על ילדיהם בשל סגירת מוסדות החינוך, עובדים עם מוגבלות שמנעה מהם להגיע לעבודתם לפי הנחיות פיקוד העורף ועובדים שנעדרו מעבודתם לצורך טיפול והשגחה אחר קרוב עם מוגבלות, יהיו זכאים בתקופה הראשונה ל-90% מהשכר ובתקופה השנייה ל-75% מהשכר.

כמו כן, עובדים שנעדרו על "רקע נסיבות אחרות בשל המצב הביטחוני" יהיו זכאים בתקופה הראשונה ל-60% מהשכר ובשנייה ל-50% מהשכר. עובדים שאינם נמנים עם האוכלוסיות הזכאיות, אשר נקראו לעבוד וסירבו להתייצב – לרבות עובדים שהוצע להם ניוד למקום עבודה או עבודה מרחוק ובחרו שלא לעשות זאת – יאבדו את כל שכרם ויפצו את המעסיק על ידי קיצוץ בימי החופשה השנתית. איזו רמה של דיוק, נכון? בחנו כל מצב אליו נקלע העובד, אבל כולם נפגעים!

יצוין שבר-דוד כבר הסכים אשתקד להפחתת השכר של מאות אלפים עובדים. במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2025 – 2026, אישרה הכנסת קיצוץ בשכר עובדי המגזר הציבורי כדי לממן את הוצאות המלחמה בעזה והכיבוש. ההסכמות כוללות הפחתה של 2.29% בשכר בין דצמבר 2024 לסוף 2025, והפחתה של 1.2% נוספים במהלך כל שנת 2026.

ריווח מדרגות המס ומשמעותו

במקביל, ועל פי בקשת האוצר, החליטו בשבוע שעבר בוועדת הכספים של הכנסת על ריווח מדרגות מס הכנסה שמשמעותו תוספת של 400 שקל לחודש לשכרם של עשירונים 8 עד 10. עובדים בעשירונים 6 ו-7 המשתכרים 10 עד 16 אלף שקל לא ייהנו משום הקלה.  עובדים אלה מאוגדים ברובם בהסתדרות (שלא השתתפה בדיונים) לעומת עובדי השכר הגבוה שלרוב לא מאוגדים אך היו חלק חשוב במחאה נגד ההפיכה המשטרית. כפי שנעשה במלחמות קודמות, מאז מלחמת לבנון הראשונה ב-1982, עובדים בעלי שכר גבוה קיבלו פיצוי מיוחד. שר האוצר במלחמת השולל ב-1982, יורם ארידור (ליכוד), יזם אז הפחתה ניכרת במכס על מוצרי יבוא, בייחוד מכוניות וטלוויזיות.

המטרה היא שקופה: לקנות את שתיקת מתנגדי ממשלת הימין והמלחמה הנפשעת – בייחוד ערב בחירות. כך, בעת שמחירי המלחמה והכיבוש רק עולים, לא רק בחיי העובדים ובני משפחותיהם: הקפאת מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי, הגדלת של המע"מ ל-18%, ובמגזר הציבורי – הפחתת שכר. בנוסף, החליטה הממשלה על קיצוץ רוחבי בתקציב של 1.3 מיליארד שקל (לא סופי), לרבות בחינוך, בבריאות וברווחה.

ממשלת הימין לטובת ההון

באותו יום בו הוחלט לפגוע בשכר העובדים, הודיע השר סמוטריץ' שהמיסוי על רווחי היתר של הבנקים הגדולים יצומצם ביותר מ-55%, זאת, בעקבות לחצם. הבנקים ימוסו במצטבר ב-3 מיליארד שקל ב-2026, וב-250 מיליון שקל ב-2027, סך הכל 3.25 מיליארד שקל, עם הבטחה לכך שלא יחולו עליהם עוד מיסים מיוחדים על "הרווחים החריגים" שלהם בשנים הקרובות. בתוכנית המקורית היו הבנקים צפויים לשלם מס של כ-15% מרווחי היתר שלהם החל ב-2026 ולחמש שנים, מס שהיה צפוי להכניס לקופת המדינה 1.5 מיליארד שקל בשנה, ו-7.5 מיליארד שקל בכל התקופה.

יצוין שרווחי הבנקים הגדולים זינקו בשנים האחרונות ביותר מ-200%. לאחר שממוצע הרווחים השנתי של הבנקים בשנים 2017 עד 2020 היה כ-9 מיליארד שקל, טיפס הסכום והגיע עד 32 מיליארד שקל בשנת 2025 – רווחים חסרי תקדים בתולדות המדינה. מהדוחות הכספיים של הבנקים עולה כי בהוצאות הבנקים לא חל שינוי ממשי בשנים אלה. וזה לא הכל: ועדת הכספים אישרה בשבוע שעבר לקראת קריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שלפיה חברות הייטק והתאגידים הגדולים יקבלו מיליארדי שקל "כתמריץ להעסקת עובדים בישראל". המימון לחוק הוא פיצוי על העלאה של שיעור המס המזערי שהן משלמות ל-15%, בעת שרוב עובדיהם משלמים 31% מס הכנסה. העלאת המס היא תוצאה של החלטה משותפת של המדינות הקפיטליסטיות הגדולות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).     

רוב המדינות הקפיטליסטיות, ובהן ישראל, אישרו בשנים האחרונות מס חברות מינימלי של 15% לחברות בעלות מחזור שנתי של 750 מיליון דולר ויותר. המטרה היא למנוע מחברות הטכנולוגיה – ובעיקר הגדולות שבהן – לחמוק ממס במדינות בהן הן רשומות, על ידי רישום פיקטיבי במקלטי מס כגון אירלנד, איי התעלה או האיים הקריביים.

הוועדה קבעה, לאור בקשות התאגידים הגדולים, כי במסגרת החוק ייכללו גם מפעלי תעשייה העוסקים במו"פ (גם אם לא מדובר בחברות הייטק) אשר עומדים בתנאי שייקבעו. הסכום הקובע לעניין הזכאות יהיה מחזור של כמיליארד שקל. יצוין שלאחר אישור סופי במליאת הכנסת, ייכנס החוק לתוקף רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2026.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/144273/