הבחירות בהולנד נערכו לפני חודש, ב-29 באוקטובר, אך טרם קמה ממשלה חדשה. אמנם בבחירות נרשם מהפך פוליטי קטן: מפלגת המרכז D66 (דמוקרטים 66) בהובלת רוב יייטן, לשעבר סגן ראש הממשלה ושר האנרגיה זכתה למספר הקולות הגדול ביותר ולאחת משתי הסיעה הגדולות בפרלמנט, אך אין לה את הרוב הדרוש כדי להרכיב את הממשלה. מפלגתו של ייטן ומפלגת הימין הקיצוני של חירט וילדרס זכו כל אחת ב-26 מושבים מתוך 150 המושבים בפרלמנט. ייטן בן ה-38 עקף את וילדרס בן ה-62 בכמה אלפי קולות בלבד. אם יצליח להקים ממשלה הוא יהיה ראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות הולנד.

ייטן הליברלי הוא לכאורה תמונת הראי של וילדרס הגזען שהבטיח ב-2024 לגרש למרוקו את כל המהגרים ממוצא מרוקאי המעורבים בפשיעה. וילדרס, בן דמותו ההולנדי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ותומך נלהב של ישראל הדוגל במאבק "באסלאם הרדיקלי", זכה במרב הקולות בבחירות שנערכו ב-2023. ב-2024 הקים בקושי רב קואליציה שברירית שהחזקה מעמד שנה עד להתפטרותו של וילדרס ב-2025. ב-18 מאי צייץ ייטן ברשת :X "מה שקורה בעזה ובגדה המערבית מתריס נגד כל האנושות. עלינו, כחברה וכמנהיגים פוליטיים, להראות שלא נסתכל לצד השני".

מערכת "זו הדרך" שוחחה עם פעיל שמאל הולנדי-ישראלי על תוצאות הבחירות. בשיחה עמו הוא צינן את ההתלהבות ומדגיש כי הימין הקיצוני בהולנד ממשיך להתחזק: מפלגתו של וילדרס זכתה ב-26 מנדטים, מפלגת 22JA הימנית זכתה ב-9 מנדטים ומפלגת "הפורום למען הדמוקרטיה" הימנית קיצונית זכתה ב-7 מנדטים. מפלגות השמאל בפרלמנט ההולנדי: איחוד מפלגת העבודה והירוקים זכה ב-20 מנדטים (5 מנדטים יותר מהבחירות הקודמות) וראש המפלגה טימרנס הגיש את התפטרותו. מפלגת זכויות בעלי החיים ששברה שמאלה זכתה ב-3 מנדטים והמפלגה הסוציאליסטית זכתה גם כן ב-3 מנדטים.

סטטוס קוו ימני

הפעיל אמר לאחר הבחירות בהולנד: "ישנה אווירה של שינוי. 66D מעולם לא הקימה ממשלה. היה רצון לשינוי אחרי רוה"מ מארק רוטה שכיהן שנים ארוכות ברציפות ללא שינוי ואז עלה וילדרס לשלטון. וילדרס הצליח למצב את עצמו בתור שמאל כלכלי וימין מדיני. ייטן לעומת זאת הוא ימין כלכלי ושמאל חברתי. הוא תומך בזכויות להט"ב, המתת חסד ולגליזציה של סמים". "על רוב יייטן, המועמד המוביל להקמת ממשלה, לבחור בין שתי קואליציות אפשריות. האחת, עם הנוצרים הדמוקרטים (ימין רך) ומפלגת ימין נוספת, שתי מפלגות המתנגדות להכרה במדינה פלסטינית. השנייה – הקמת ממשלה עם איחוד מפלגת העבודה והירוקים ועם המפלגה הסוציאליסטית התומכות בהכרה במדינה פלסטינית ובסנקציות על ישראל".

יצוין שנושא הדיור והעוני עמדו בראש סדר היום בבחירות בהולנד: "בהולנד ישנם מבנים ודירות ריקות רבים, כ-10,000 יחידות דיור אם לא יותר. השמאל מעוניין לשחרר את הנכסים הפרטיים ולאכלסם באנשים הזקוקים לדיור. החברה ההולנדית מבעבעת. זה לא כמו בישראל. המתחים בהולנד מבטאים מתחים בין מרכז לפריפריה ועל רקע דתי. לעיריות בהולנד הנשלטות בידי מפלגות ימין דתי נוצרי יהיה בעייתי להשלים עם ראש ממשלה להט"ב. הולנד נעשית בהדרגה גזענית יותר. שנאת הזרים מתפשטת. התקשורת מהדהדת את המסרים האלה. השיח מלכתחילה הוא שהגירה היא בעיה".

גם ישראל ופלסטין היו על סדר היום ההולנדי: "בשנתיים האחרונות היחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני השתנה לחלוטין. הלובי הישראלי פועל בקרב כל המפלגות בפרלמנט ההולנדי וכצפוי תומך בווילדרס. אך בקרב הציבורי בהולנד הייתה תזוזה ענקית למען פלסטין. מפלגות השמאל לא יכלו לעמוד מנגד. ייטן לא היה נבחר לראשות הממשלה אם הוא לא היה משתתף בהפגנת זכויות האדם שנערכה במאי האחרון בהאג".

"פלסטין ועזה הם נושאים המגדירים את המחנות הפוליטיים בפוליטיקה ההולנדית כיום. מפלגות ימין רבות, ביניהן זו של וילדרס, מתקנאות בישראל. הן שואפות שזו תצליח לטהר אתנית את עזה ואת הגדה המערבית כדי שהם יוכלו לעשות טיהור אתני בהולנד. יחד עם זאת, יש רצון בהולנד להעמיד לדין פושעי מלחמה ישראליים. אנשים למדו בשנתיים האחרונות על ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי- ערבי והם יודעים מה זו נכבה. אני פעיל בארגונים יהודים ובקהילה יהודית אנטי-ציונית. פלסטינים רבים בהולנד הצביעו למפלגת השמאל BIJ1 ולדאנק – מפלגת המהגרים השמרנית. שתיהן בעד מדינה אחת. השנייה, נוסף לכך, בעד טורקיה וארדואן, לכן מהגרים כורדים מעדיפים להצביע ל-BIJ1".

אשר לעובדים, הסביר הפעיל: "העובדים ברובם מצביעים לימין. בזמן המלחמה בעזה, היה רצון בקרב העובדים להשבית למען פלסטין. אך הניסיון נחסם בבירוקרטיה של ארגוני העובדים. היו מקרים שהעובדים התייצבו למען פלסטין. לדוגמא: עובדי מוזיאון ברוטרדם שסירבו לקיים אירוע של הלובי הישראלי והמנכ"ל של המוזיאון הודיע בשל כך על התפטרותו. בהולנד ממשיכות לשלוט מפלגות מרכז והסטטוס קוו הוא ימני ולא לטובת העובדים"

עוד בנושא: https://zoha.org.il/139735