החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) פרסמה הבוקר הודעת אבל על מותו של לוחם השלום הוותיק דב ירמיה. ירמיה, ממייסדי קיבוץ אילון, הלך לעולמו אתמול (שבת) והוא בן 101. ירמיה היה ממקימי החברה להגנת הטבע בצפון ובלט בפעילותו בארגוני שלום וזכויות אדם. במהלך שנות חייו הסוערות הוא מילא תפקידים רבים הן במערכת הביטחון והן בארגוני שלום, ובני משפחתו ציינו כי הוא יישם דו-קיום הלכה למעשה. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים, 12 נכדים ו-15 נינים. הלווייתו תתקיים ביום שלישי הקרוב השעה 15:00 בקיבוץ אילון שבגליל.
דב ירמיה (צילום: זוכרות)
ירמיה נולד ב-1914 בבית וגן, אזור בגליל התחתון שלימים הפך לחלק מהמושבה יבנאל. בילדותו עברה המשפחה לנהלל, ושם הוא היה אחד מחבריו של משה דיין. כשהיה בן 15 כבר היה חבר בהגנה. ב-1938 היה ירמיה בין מקימי קיבוץ אילון שבגליל המערבי, והיה בין העולים לחניתה. הוא נחשב למוכתר האזור כולו. מהלך מלחמת העולם השנייה שירת ירמיה בצבא הבריטי ובסיומה היה חבר בפלמ"ח. בתקופה זו התגלו גם דעותיו הברורות בנוגע ליחס לציבור הערבי, כאשר הגיש תלונה והביא להעמדה לדין של קצינים שהיו אחראים להרג שבויים בכפר חולא בלבנון בעת מלחמת העצמאות.
הוא השתחרר מהצבא בדרגת סגן אלוף וכמג"ד, ובמשך שנים רבות חזר ונקרא לשירות הצבאי כאיש מילואים. במבצע ליטני הוא היה אחראי על הסיוע לאוכלוסייה האזרחית בלבנון. הוא התנדב לתפקיד גם במלחמת לבנון הראשונה אך הודח בעקבות ביקורת פומבית שפרסם על התנהגות הצבא כלפי האוכלוסייה האזרחית בלבנון והיה פעיל נגד מלחמת לבנון השנייה בעירו, נהריה ובכל הצפון. לימים פרסם את הדברים בספר "יומן המלחמה שלי". ב-1986 היה ירמיה חבר במשלחת של ארגוני השלום מישראל שיצאו לרומניה להיפגש עם נציגי אש"ף, כאשר הדבר עוד היה מנוגד לחוק.
עדות של דב ירמיה על מלחמת העצמאות (77 דקות):
https://www.youtube.com/watch?v=RHdeXAc9Ltw
