זוהי עזה

 

ראיון מיוחד עם וואליד אלעוואד, תושב רצועת עזה וחבר הלשכה הפוליטית של מפלגת העם הפלסטיני

חודש וחצי חלף מאז נחתמה הפסקת האש בקהיר, ששמה סוף לתוקפנות העקובה מדם שכונתה "מבצע צוק איתן" בפי הממשלה בישראל ו-"מלחמת 50 הימים" בפי הפלסטינים ברצועת עזה. אומנם הדי המטוסים וההפצצות שככו, לעת עתה, אולם חלקים גדולים מרצועת עזה עודם מכוסים בחורבות ובהריסות. התשתיות הוכו קשות בידי מטוסי חיל האוויר, ואיום היה האופן בו הכה השכול בהמוני משפחות. לפי נתוני האו"ם, כ-2,200 פלסטינים נהרגו, כ-70% מתוכם אזרחים.

בזמן שעיני העולם נשואות אל ההתגוששות הדיפלומטית בין אבומאזן לבין נתניהו, הולך ופוחת העיסוק הבינלאומי במצב ההומניטארי הקשה השורר ברצועת עזה. במהלך חודשי הלחימה, יזמו פעילי מק"י ובנק"י מספר משלוחי תרומות לתושבי הרצועה, שכללו בקבוקי מים וכן תיקים עבור תלמידי בתיהספר. ארגוני סיוע בינלאומיים ממשיכים גם הם לנסות ולהקל על המצוקות הקשות.

 2014-10-06_200220

על המצב השורר כיום ברצועה, שוחחנו עם וואליד אלעוואד, חבר הלשכה הפוליטית של מפלגת העם הפלסטיני ותושב העיר עזה. השיחה עמו נערכה בטלפון וכן בהתכתבויות באימייל, שהתעכבו ארוכות בשל הפסקות החשמל התכופות ברצועה. "יש לנו רק 6 שעות של חשמל ביום", הוא מספר. "המתקפה הישראלית, שהחלה בתחילת יולי, הותירה מאחוריה 2,174 הרוגים – מתוכם 530 ילדים ו-302 נשים. 10,874 תושבים נפצעו, ביניהם 3,300 ילדים ו-2,101 נשים. קרוב ל-30,000 בתים נהרסו, מקצתם באופן חלקי ואחרים – נהרסו כליל".

כמו כן נהרסו 9 תחנות להתפלת מי ים, 18 שנאים ותחנות לממסר חשמל, 372 מפעלים ומרכזים מסחריים, 55 סירות דייג, 10 בתי חולים, 19 מרפאות, 36 אמבולנסים, 141 בתי ספר ציבוריים, 76 בתי ספר של אונר"א ומשרדיהן של 48 עמותות. הושמדה גם תחנת ייצור החשמל היחידה בעזה.

מציאות זו מדגימה כי המתקפה על עזה הייתה צורה של מלחמת טיהור אתני, שהובילה להרג המוני וקולקטיבי, ויצרה משבר הומניטארי רחב. משפחות רבות – נמחקו לחלוטין. אלפי משפחות אחרות איבדו רבים מבניהן ומבנותיהם, ועדיין חיות במגורים מאולתרים או באוהלים שהקימו על הריסות בתיהם. אונר"א וגופי הסיוע מנסים לעזור, אולם חשוב לזכור שרצועת עזה עדיין נתונה תחת מצור. ישנו מחסור בחומרי בנייה, ואנחנו מייחלים לפתיחת מעברי הגבול, כדי שנוכל להעביר מלט וחומרים אחרים לרצועה, ולהתחיל לשקם את בתינו ולהתחיל לחיות בכבוד.

מבחינה פוליטית, כולנו מחכים לחידוש המשאומתן בנוגע להפסקת האש, ומקווים שיסתיים בהסרת המצור ובמתן חופש תנועה לתושבי הרצועה, שניתן יהיה לצאת ממנה ולהיכנס ממנה בחופשיות, וכן לחדש את הקשר עם הגדה המערבית.

לצערי, לא נראה שהמשאומתן יישא פירות בקרוב, וזאת במיוחד נוכח העובדה שישראל ממשיכה להפר את הפסקת האש. כולנו מחכים בדאגה למה שצופנים לנו הימים והשבועות הקרובים, וחוששים ממצב בו ישראל תחליט להשאיר את עזה "בוערת על אש קטנה". ברור, שמבחינת ממשלת ישראל יש ניסיון להנציח את הנתק בין עזה לבין הגדה, כדי להקשות על האפשרות של הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, שבירתה ירושלים המזרחית.

אולם במקביל, העם הפלסטיני ברצועה עוקב בדריכות אחר התבססותה של ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית. כל הכוחות הפוליטיים מנסים לעזור לממשלה זו לתפקד גם ברצועת עזה, וברכו על ההחלטה שהממשלה תחזור לפעול במלוא הכוח ברצועה, לאחר עיד אלאדחא. זו התפתחות שתתרום לזירוז שיקומה של רצועת עזה, ותסייע להצלחת ועידת המדינות התורמות, שתתקיים בקרוב במצרים.

האם עדיין ישנו מחסור במוצרי יסוד?

כן, המתקפה הרסה את התשתיות והביאה לפגיעה בבתי החולים ובתחנות המים והחשמל. מלאי התרופות אומנם מתחדש לאיטו, אולם עדיין נופל מהמצב שהיה לפני המתקפה. המחסור בחשמל מקשה במיוחד, ומשפיע על כל היבטי החיים. ישנו מחסור במים, בעקבות הפגיעה בתחנות להתפלת מי ים. תשתית הביוב נפגעה אף היא, בעקבות הרס מתקנים לטיפול שפכים. בקצרה, אפשר להגיד שרצועת עזה חיה כאזור מוכה אסון בכל מובן המילה.

הילדים ברצועה שבו לבתיהספר לפני שלושה שבועות. האם קשה היה לחזור לשגרת הלימודים?

הילדים ששבו לבתיהספר וגילו כי רבים מעמיתיהם לספסל הלימודים מתו במלחמה, חוו טראומה קשה מאוד. זאת בנוסף להרס הפיסי השורר בכיתות ובמבנים.

משרד החינוך החליט להקדיש שעות לימוד קבועות לשיחה עם הילדים, לשם פורקן רגשי ונפשי, וכן לנסות לעודד אותם באמצעות טיולים ופעילויות חברתיות. רבים מהתלמידים מתמודדים עם בעיות פסיכולוגיות, המתבטאות באופנים שונים – הרטבה בלילה, התפרצויות קולניות בשיעורים, ועוד. מקצת מהילדים מסרבים להיפרד מהוריהם וללכת לביתהספר.

מה שמקשה על ההתמודדות, זו העובדה שישנו מחסור בפסיכולוגים מאומנים ברצועת עזה.

אנו, הקומוניסטים בישראל, השתתפנו באבלה של מפלגת העם הפלסטיני על מותו במלחמה של חבר המפלגה עימאד עספור. כיצד פעלה מפלגת העם במהלך המתקפה ואחריה?

החבר עימאד עספור נפל חלל בהפצצה של חיל האוויר הישראלי מזרחית לחאן יונס, בזמן שעסק בחלוקת מים לאנשים שנמלטו מבתיהם. חמישה ימים לפני כן, אביו נפל חלל. משך כל התקופה הזו, חברינו היו פעילים בסיוע ובחלוקת מוצרים בסיסיים לאנשים שנותרו ללא קורת גג. סניפי המפלגה הקימו ועדי חירום, אשר אספו תרומות מהציבור ומארגונים בינלאומיים, וסייעו בחלוקתן לאנשים.

כיום, סניפי מפלגת העם הפלסטיני ברצועת עזה מנסים לסייע לאנשים להשתקם, וכן לסלק את ההריסות שהותירה את המתקפה. אנו עושים זאת למרות האפשרויות המוגבלות והאמצעים הדלים שיש למפלגה.

כיצד הגיבו תושבי הרצועה לנאומו של הנשיא אבומאזן בעצרת הכללית של האו"ם?

כולנו צפינו בנאום אבומאזן, והרגשנו שהוא מבטא שינוי בגישה שלו, שינוי שהיה מחויב, נוכח מדיניותה של ממשלת נתניהו. התחושה היא שהתכנית עליה הכריז בנאומו – לפנות למועצת הביטחון של האו"ם ולתבוע נסיגה ישראלית מהשטחים עד מועד נקוב – תורמת לשיתוף הקהילה הלאומית במערכה להגשמת הזכויות הלאומיות הצודקות של העם הפלסטיני, וכן מקרבת את היום בו תוטל אחריות על ההנהגה הישראלית על הפשעים שביצעה.

כעת, אנו מחכים לראות כיצד הרעיונות שהציג אבומאזן בנאומו מלווים בתכנית עבודה, כדי שהדברים לא יישארו בגדר מילים בלבד.