ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (ראשון) הצעת החוק שתאפשר למשטרה להתקין תוכנות ריגול (רוגלה) במחשבים ובמכשירים סלולריים של אזרחים ללא ידעתם, בלא הגבלה על היקף המידע שייאסף וללא מגבלה על משך זמן המעקב. הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), אושרה חרף התנגדות הסניגוריה והאגודה לזכויות האזרח ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שדרשה לאפשר את השימוש בכלים גם בעבירות שחיתות, שוחד ומרמה, אליהן התנגדו השרים.
"משטרת ישראל לא תוכל לבצע חיפוש סמוי לשם סיכול או חשיפת עבירות שחיתות שלטונית, לרבות החמורה שבהן – לקיחת שוחד, שעונשה עשר שנות מאסר", נכתב בחוות הדעת של שרון אפק, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. "יש להתנגד להצעה השוללת שימוש בחיפוש לצורך חשיפת עבירות שחיתות שלטונית, נוכח פגיעתה הקשה בשלטון החוק". עוד הדגיש כי "קידום הצעת החוק תביא לפגיעה קשה מאוד ביכולת של מערכת אכיפת החוק לסכל ולחשוף עבירות שחיתות שלטונית חמורות, ובד בבד יקל באופן משמעותי על עברייני שחיתות שלטונית".
יצוין שהאגודה לזכויות האזרח והקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל-אביב פנו בשבוע שעבר לחברי ועדת השרים לחקיקה בקריאה להסיר את ההצעה מסדר היום, בשל החששות הכבדים שהיא מעוררת לפגיעה בפרטיות ובזכויות אדם בסיסיות. בפנייה טענו עורכי הדין נועה דיאמונד וגיל גן-מור כי חיפוש סמוי בטלפון או מחשב אישי הוא אמצעי קיצוני, שאם יש לו מקום בספר החוקים, ראוי להגבילו רק למטרות ביטחוניות. בהקשר הפלילי הרגיל, הרחבת סמכויות המשטרה לחיפוש סמוי בטלפונים של חשודים תוביל לפגיעה קיצונית בפרטיות הנחקרים ובזכויותיהם, ותשנה בצורה חדה את המאזן הקיים בין האזרח לשלטון. "יתרה מזאת, בניגוד לדין הקיים היום, הצעת החוק מבקשת לאפשר למשטרה גישה למידע רגיש של החשוד ושל צדדים שלישיים עוד בשלב הסמוי של החקירה, בטרם בוססו הראיות, החשוד זכה לייצוג וגרסתו נשמעה", נכתב בפנייה.
בפנייה הדגישו כי הערובות המוצעות בהצעת החוק אינן מספקות להגנה על זכויות החשודים. בין היתר, אין מנגנון אפקטיבי לפיקוח בדיעבד על ידי גורם עצמאי; אין הפרדה מספקת בין הגורם שעורך את החיפוש לבין צוות החקירה; אין מנגנונים שיבטיחו שרק חומרים הדרושים לחקירה יגיעו לידי חוקרי המשטרה וכל שאר החומר יימחק; ואין ערבויות לכך שלא תיעשה מניפולציה בחומר האגור, כמו מחיקת ראיות או שתילת ראיות. בנוסף, אין התייחסות מפורשת לחיפוש סמוי במחשב או בטלפון של עיתונאים ושל בעלי מקצוע שנהנים מחסיון מקצועי כמו עורכי דין, רופאים ופסיכולוגים. "במקום החוק המוצע יש לקדם חקיקה מידתית שתסדיר את השימוש ברוגלות להאזנות סתר בלבד, תוך קביעת מגבלות ברורות ומנגנוני פיקוח אפקטיביים. בנוסף, יש להגביל את השימוש בכלים אלה רק למקרים של פשיעה חמורה ולהבטיח פיקוח שיפוטי הדוק", הוסיפו.
חוות דעת חריפה של הסנגוריה הציבורית הוגשה לוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, ובה נטעו כי בחוק אין כל הגבלה על משך הזמן בו ניתן להפעיל אמצעי זה וכי לא נקבע מנגנון ברור להגדרת המאפיינים של תוכנות הרוגלה. עוד נכתב בחוות הדעת כי לא נקבע כל מנגנון בקרה אפקטיבי וחיצוני למשטרה על השימוש בו ועל התוצרים שיופקו באמצעותו. "הסניגוריה הציבורית מתנגדת נחרצות להצעה זו, שכן לטעמנו גלומה בה פגיעה חריפה ומרחיקת לכת בזכויות חוקתיות", נכתב במסמך העמדה שהגישה עו"ד ענת מיסד כנען, הסניגורית הציבורית הארצית. "הצעת החוק נעדרת מערך בלמים ואיזונים חיוניים באופן החותר תחת עקרונות היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטי ושל הדין הפלילי בישראל".
עוד בנושא: https://zoha.org.il/133371
