ועדת החוקה אישרה אתמול (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתאפשר למעסיקים לבקש מידע מהמשטרה אם מועמד לעבודה הורשע בעבירות טרור חמורות, הסתה לטרור או גילוי הזדהות עם ארגון טרור. הצעת החוק נדרשת עוד לעבור במליאת הכנסת והיא תיכנס לתוקף חצי שנה לאחר פרסומה ברשומות.
על פי חוק, מעסיק אינו רשאי לדרוש מעובד תעודת יושר או גיליון הרשעות פליליות, למעט במקרים שבהם עובד מבקש להתמנות לכהונה ציבורית שהחוק קבע כי בעלי עבר פלילי אינם יכולים להתמנות אליה. בנוסף, עובדים גברים במערכת החינוך ועובדים עם חסרי ישע נדרשים להציג מהמשטרה אישור היעדר עבירות מין. הצעת החוק החדשה מבקשת לאפשר למעסיקים לדרוש מעובדים או ממועמדים לעבודה להציג בפניהם "גיליון הרשעות בעבירות טרור", על מנת לשקול אם להעסיקם. הצעת החוק אושרה בתמיכת מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ נסים ואטורי (ליכוד) וח"כ משה סעדה (ליכוד), ובהתנגדות של ח"כ עופר כסיף (חד"ש).
ח"כ כסיף (חד"ש) נגד הצעת החוק הסביר: "חוק המידע הפלילי הוא חוק ממשלתי שהוגש כפרטי כדי לעקוף את הייעוץ המשפטי לממשלה, והוא עוד נדבך בהפיכה המשטרית. מעבר לפגיעתו הקשה בפרטיות, הרי שהוא כלי משטור של עובדים ומועמדים לעבודה בידי המעסיקים. הוא יאפשר להם להפלות בתעסוקה ולערוך סלקציה לפי זהות העובד. בתנאים הקיימים, עובדים ערבים ייפגעו ראשונים ולאחריהם עוד אוכלוסיות מוחלשות ומודרות – יוצאי אתיופיה, מזרחים ועוד".
יצוין שבסוף דצמבר, בג"ץ הוציא צו על תנאי המחייב את המדינה להגיש תגובה שמבהירה מדוע אין לבטל את החוק המתיר פיטורי מורים ומורות ממערכת החינוך, ושלילת תקציבים ממוסדות חינוך, על רקע "תמיכה בטרור". ההחלטה ניתנה בעקבות שתי עתירות שהוגשו לבית המשפט נגד החוק שאושר בכנסת בנובמבר 2024, ואשר מעניק למנכ״ל משרד החינוך סמכויות מנהליות רחבות לפטר מורים, להשעותם או לשלול מהם רישיונות עיסוק, ללא הליכים פליליים או משמעתיים וללא הרשעה שיפוטית. כמו כן, החוק מתיר לשר החינוך לשלול תקציבים ממוסדות חינוך לפי שיקול דעתו, "אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם".
בית המשפט העלה שאלות מהותיות בדבר חוקתיות החוק וריכוז הסמכויות הרחבות במסגרתו בתוך משרד החינוך, ללא פיקוח שיפוטי אפקטיבי, ללא הגדרות משפטיות ברורות ועם רף הוכחה נמוך ביותר. שתי עתירות הוגשו נגד החוק. הראשונה הוגשה בנובמבר אשתקד על-ידי 55 מורים ואנשי חינוך יהודים וערבים, בהם פעילי חד"ש. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין ד"ר מורן סבוראי, עמית גורביץ', נאוה פינצ'וק-אלכסנדר ומירי גרוס. העתירה השנייה הוגשה על-ידי מרכז עדאלה בשמו ובשם ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל, ועד ההורים הארצי בחברה הערבית בישראל, סיעת חד"ש בהסתדרות המורים וח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל). הדיון התקיים בפני נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, השופטת גילה כנפי-שטייניץ והשופט עופר גרוסקופף.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/142461
