שבוע לפני פתיחת ועידת המפלגה הקומוניסטית הישראלית, המפלגה הקומוניסטית היוונית ערכה את ועידתה באתונה. בדומה לועידה בישראל, צירי המפלגה דנו בדו"ח הועד המרכזי של המפלגה, שעיקרו – המערכה להפלת ממשלת הימין הניאו-ליברלית.

בחלק של הדו"ח שעניינו הזירה הבינלאומית בלט הפרק: "המשבר בתנועה הקומוניסטית הבינלאומית". הפרק הזה נפתח בקביעה: "התנועה הקומוניסטית הבינלאומית מתמודדת עם משבר אידיאולוגי, פוליטי וארגוני ארוך ועמוק. מספר לא מבוטל של מפלגות קומוניסטיות שלא הפכו את עורן, לא מסוגלות להסיק את הלקחים המתבקשים מהתמוטטות ברית-המועצות ומסיבותיה, מתולדות התנועה הקומוניסטית, ולהתוות אסטרטגיה שתיתן מענה הולם לשינויים שהתחוללו במאבק המעמדי, לנחיצות בהפלת המשטר הקפיטליסטי ולבנייתה תחתיו של החברה הסוציאליסטית".

רפורמה או מהפכה 

עיקר הביקורת מופנית כלפי מפלגות קומוניסטית "שנתקעו בהצגת אלטרנטיבות בתוך הקפיטליזם, כגון המערכה נגד הניאו-ליברליזם, במקום להיאבק נגד כלל משטר הניצול הקפיטליסטי, ואף מלכדו עצמן ברפורמות מיידיות כגון הלאמת תאגידים במסגרת הקפיטליזם בשם 'המאבק במונופולים' או ה'אנטי-אימפריאליזם', שהם שלבים לקראת הסוציאליזם, אבל מבלי להציב את הסוציאליזם כמטרת-על של הקומוניסטים".

עוד מותחים הקומוניסטים היוונים ביקורת כלפי אותן מפלגות המשבחות "ממשלות מתקדמות" באמריקה הלטינית ששירתו ומשרתות את ההון; המצדדות ב"סוציאליזם במאה ה-21" או "בשילובם של המשק הסוציאליסטי עם השוק הקפיטליסטי" ואף המקדמות "משק מעורב – המשלב קפיטליזם עם סוציאליזם". לפי הדו"ח כל אלה הם אמצעים לניהול קפיטליסטי של ענייני המדינה שמטרתם לשמור על קניינם הפרטי של בעלי ההון:  "מדובר בניסיונות הסתגלות של הקפיטליזם בעת משברים כלכליים קשים או מלחמות – כפי שהכרנו במהלך המאה העשרים ושאינם מובילים לסוציאליזם".

המלחמה האימפריאליסטית באוקראינה

הפלישה הרוסית לאוקראינה החלה לפני ארבע שנים לאחר שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודיע על תחילתו של "מבצע צבאי מיוחד" בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. היא לוותה בהפצצות ביעדים ברחבי המדינה, כולל בעיר הבירה קייב, באודסה, בחרקוב, בלבוב ובערים מרכזיות נוספות. מאוחר יותר הודיע פוטין על סיפוח השטחים שנכבשו. מלחמה זו מוגדרת במסמך של הקומוניסטים היוונים – "מלחמה אימפריאליסטית".

לדברי הקומוניסטית היוונים, המלחמה העמיקה חילוקי דעות שהיו קיימים בתנועה הקומוניסטית הבינלאומית ואף הוסיפה חדשים: "מפלגות קומוניסטיות שסברו שהאימפריאליזם היחיד הקיים בעולם הוא האמריקאי או בכמה ממדינות אירופה, סבורות כעת שרוסיה, איראן או סין היו ל'כוחות אנטי-אימפריאליסטיים', וגם שהן חלק מ'ציר אנטי-אימפריאליסטי' מדומיין. זאת, במקום להבין שמדובר ביריבות בין מעצמות קפיטליסטיות העומדת בבסיסן של כל המלחמות האימפריאליסטיות".

אותן מפלגות, לדברי היוונים, "טוענות שהעולם הופך 'רב-קוטבי' ולכן יש לתמוך ברוסיה, בסין או באיחוד האירופי, שמהווים לדבריהן 'משקל נגד' לתוקפנות האמריקאית. זאת מבלי לציין שמדינות אלה פועלות נגד האינטרסים של העובדים ושכבות העם בשטחיהן או מחוצה להם. יחסי הכוחות השליליים בזירה הבינלאומית רק מחזקים נטיות אלה", הוסיפו.

עוד הקומוניסטים היוונים סיכמו: "חילוקי הדעות העמיקו עם הפלישה הרוסית לאוקראינה. מפלגות עמן לקומוניסטים היוונים היו יחסים טובים, נטשו את עקרונות הקומוניזם כדי לתמוך בבורגנות הרוסית במלחמתה האימפריאליסטית באוקראינה ואף מצדדות בקפיטליזם הסיני".