מאת אפרים דוידי

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הציגו במסיבת עיתונאים מיוחדת בירושלים את עיקרי התוכנית הכלכלית שגובשה באוצר.

התוכנית מכונה אומנם "חדשה", אך היא דומה עד זרא לתוכניות הכלכליות "הישנות" של נתניהו, שגרמו נזק כה גדול לעובדים ולחברה בשנים עברו. כאילו שהזמן עמד מלכת, כאילו שאין משבר כלכלי, כאילו שהניאו-ליברליזם והשוק החופשי לא פשטו את הרגל, נתניהו שב ומציג אותן תובנות של חיסול העבודה המאורגנת, של הטבות במס לבעלי ההון, של הפרטות ושל העמקת הפערים החברתיים, בתוספת חלוקת מתנות למגזר הפיננסי.

התוכנית הכלכלית החדשה של הצמד נתניהו-שטייניץ תחמיר את מצבו של המשק היצרני, תחסל את מה שנשאר ממדינת הרווחה, ותעמיק את המשבר הקפיטליסטי במהדורה המקומית.

במסיבת העיתונאים, נתניהו דווקא התייחס לעובדה, שיש משבר: "אנחנו במשבר גדול מאוד, עולמי, ואנחנו צריכים ויכולים לחלץ את כלכלת ישראל, המשימה היא כפולה: לשמור על מקומות העבודה ולהזניק את המשק". ומה נתניהו מציע? בעשותו שימוש בדימוי של טיסה ובתארו את תוכניתו כ"בלימת הצניחה ודחיפה לצמיחה", נתניהו מתכנן הזרמת כספי מדינה למערכת הבנקאית (הצוברת עוד ועוד כספים, אך אינה מעניקה אשראי, ובמיוחד מתעללת בעסקים הקטנים והבינוניים); המשך של ה"רפורמה" במס – קרי: המשך מדיניות הצ'ופרים לחזירון העליון ולעסקים הגדולים; וארבע הפרטות גדולות – של הנמלים, של חברת החשמל, של שירות תעסוקה (באמצעות "תכנית ויסקונסין") ושל קרקעות המדינה. בתוכנית כלכלית שכזו, אין צורך לחפש כסף עבור הטייקונים: עבורם מספיק, שאחד יקבל את הנמלים, השני את החשמל, השלישי את שירות התעסוקה, וכולם יחד ישתלטו על קרקעות המדינה.

הסוד הגדול, שנתניהו לא חשף במסיבת העיתונאים הוא – כמה זה יעלה לנו? נתניהו לא אמר מילה על הקיצוצים המתוכננים בתקציב המדינה, שיסתכמו, לפי הערכה, ב-20 מיליארד שקלים. אלה יהיו קיצוצים כואבים בשכר עובדי המדינה, בשירותי החינוך, הבריאות והרווחה, בגימלאות הביטוח הלאומי.

הממשלה הכי-ימנית (גם במישור המדיני וגם במישור הכלכלי והחברתי) שקמה במדינת ישראל נערכת ליצור תנופה עבור בעלי ההון ולנהל קרב בלימה נגד המאבק החברתי, כדי להשיג חלוקה עוד יותר מקוטבת של עוגת ההכנסות. כמה עצוב, שדווקא יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הוא שדחף להקמת ממשלה כזאת. אותו עיני, שקרא לפני כמה שבועות לממשלת נתניהו להתערב למען ה"טייקונים", יכול להיות מרוצה ממדיניות הממשלה. חברי ההסתדרות, שברובם הצביעו עבור עיני – יגילו מהר מאוד, שהם נדרשים לשלם את מחיר המשבר הכלכלי.

כשם שבשטח המדיני, ממשלת נתניהו-ליברמן-ברק מנותקת מהמציאות וסבורה שניתן למחוק כל התחייבות כלפי הפלסטינים ולהמשיך בכיבוש כתמול-שלשום; גם במישור הכלכלי, הממשלה אינה מבינה, שהיציאה מהמשבר מצויה בדיוק בכיוון הפוך: הכבדת מסים על בעלי ההון, הרחבת המסגרות התקציביות, השקעה מסיבית בדיור, בסביבה, בבריאות ובחינוך (ולא בבנקים!).

הממשלה מבינה שהמטוס נמצא בצלילה. אבל היא מכינה מושב מפלט רק עבור יקיריה: בעלי ההון. הבעיה היא שרובנו, הנוסעים, עלולים להתרסק יחד עם המטוס.