למעלה ממאה יוצאי אתיופיה, פעילים חברתיים, נציגי משרדי ממשלה והמשטרה, וכן חברי כנסת, השתתפו בכנס שהתקיים בכנסת, ביוזמת ח"כ דב חנין, בנושא: "שנה למחאת יוצאי אתיופיה – מה השתנה?". הכנס אורגן במשותף עם האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה, ובנוכחות שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד.
ח"כ חנין אמר בפתח הכנס: "לפני שנה הייתה מחאה עצומה של יוצאי אתיופיה בישראל. אלפים רבים יצאו לרחובות הערים כדי להביע את כעסם, התנגדותם ומחאתם – ומסתבר שהיה הרבה מאוד על מה למחות. בעקבות זאת, קיימנו לפני שנה בכנסת כנס שניסה להביא את הקולות של המחאה אל תוך הבית הזה. נאמרו שם דברים קשים וכואבים, שציירו תמונה מקוממת של אפליה בכל מישורי החיים: אלימות משטרתית, אפליה בדיור, הסללה בגני ילדים, בבתי–ספר ובאוניברסיטאות, ו בתחום התעסוקה.
"בהמשך לכנס, דרשנו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, אשר תשמע באופן פתוח את הטענות והביקורת ותדון במנגנוני השינוי המתבקשים. הממשלה החליטה להתנגד, ולא הצלחנו לאשר את הדרישה הזאת במליאת הכנסת. במקום זאת, החליטה הממשלה להקים ועדה משלה".
זיוה מקנון–דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית של יוצאי אתיופיה, סיפרה כי יש חוסר אמון של קהילת יוצאי אתיופיה במערכת, נוכח ההחלטות שמתקבלות, ובמיוחד – בנושא המשטרה. בעקבות פעילות האגודה נחשף כי 12% מהתיקים שנפתחים במשטרה על תקיפת שוטרים – נפתחים נגד יוצאי אתיופיה, שיעור הגבוה פי 6 משיעורם באוכלוסייה.
נוהל נוסף שנחשף לאחרונה, הוא "נוהל השפיטה הזריז": כאשר אזרח מתלונן על שוטר, השוטר מגיש תלונה נגדית, והתוצאה היא סגירת כל התיק בתוך מספר שעות, ללא תוצאות. זה מסביר מדוע מח"ש לא מטפלת כשורה בתיקי אלימות שוטרים. "אבל הבעיה לא מסתכמת רק ביחס של המשטרה; בהעיה טמונה ביחס של המערכת כולה, כולל מערכת הבריאות", הוסיפה מקונן–דגו. "אני 32 שנים בארץ, אבל עדיין לא מוכנים לקבל תרומות דם שלי. בתי–החולים מודים שהם מנהיגים הפרדה בחדרי לידה. הגיע הזמן שיפנימו, שאנחנו כאן לא רק שנה או שנתיים. הגענו הנה לפני מחצית משנותיה של המדינה".
שרת המשפטים, איילת שקד האזינה לדברים שהושמעו באולם מבלי לפצות פה, והמשיכה לשבת גם כשרשות הדיבור נמסרה לבנצ'אמלק (בנצ'י) סלמסה, אחותו של יוסף סלמסה, ששטחה בפני הנוכחים, מדם ליבה, את סיפורו הקשה של אחיה, אשר הותקף בידי שוטרים, חושמל בטייזר,
והושלך אזוק בחצר תחנת המשטרה בזיכרון יעקב למשך זמן ממושך. לאחר שהמשפחה הגישה תלונה על השוטרים האלימים, היא החלה לקבל איומים מהשוטרים. סלמסה, ששקע בדיכאון, נעדר מביתו, ולבסוף – נתגלתה גופתו.
"שנה עברה מאז, אבל מה השתנה? יש שוטרים שאיימו, ששיקרו, שאסור שישרתו אזרחים. שוטרים כאלה, מקומם מאחורי סורג ובריח", הוסיפה. "גברתי שרת המשפטים, למה אותם השוטרים עדיין משרתים במשטרת ישראל? איך אני, כאמא שיש לה ילדים, אמורה לספק הסברים לילדים שלי? איפה החוק?". לאחר שסלמסה סיימה את דבריה, קמה שרת המשפטים ועזבה את האולם מבלי לומר דבר. גם ח"כ אברהם נגוסה (ליכוד), יו"ר ועדת העלייה והקליטה, השמיע דברים ביקורתיים כלפי הממשלה. יצוין, שלפני כשנה הצביע ח"כ נגוסה נגד יוזמתו של ח"כ חנין להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, וקרא לתת אמון בוועדת השרים שהקימה הממשלה. בכנס, לעומת זאת, הוא דיבר באופן אחר: "ההחלטות שהתקבלו בתחום החינוך, הרווחה, הבריאות – לא יצאו לפועל, וזאת משום שהכסף לא הגיע. זאת עבודה בעיניים. לגבי האלימות המשטרתית – המציאות היא ברורה. אנחנו שומעים כל שבוע ברשתות החברתיות על שוטרים שמכים צעירים. הצעתי הצעת חוק לטיפול בתופעה זו, אבל היא נתקעה בגלל התנגדות המשרד לביטחון פנים". לאחר שסיים את דבריו, הזכירו לו כמה מהנוכחים, כי את הביקורת הוא מפנה, בעצם, כלפי מפלגתו שלו וכלפי הממשלה, לה הוא ממשיך להעניק את תמיכתו…
עו"ד נידאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות, אמר בכנס, כי מה שחווים יוצאי אתיופיה מזכיר, במובנים רבים, את מה שחווים האזרחים הערבים בישראל, והוסיף:. "הייתי בשנה שעברה בהפגנות בתל–אביב של יוצאי אתיופיה ועזרתי לחסום את נתיבי איילון. הגעתי להפגנה עם שלט בערבית, וקפץ עליי מישהו ואמר לי 'מה אתה עושה פה, צא מפה'. היו מפגינים יוצאי אתיופיה שבאו לעזור לי ואמרו: 'הוא איתנו'. חשוב לי, כאזרח ערבי במדינת ישראל, להביע את הסולידריות שלי עם קהילת יוצאי אתיופיה".
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, סיפר כיצד השתתף, יחד עם ח"כ חנין, בהפגנות יוצאי אתיופיה בשנה שעברה: "בזמנו, היו בציבור הערבי שתקפו אותי על שהשתתפתי בהפגנות אלה, בטענה שהמצב של יוצאי אתיופיה טוב יותר ממצבם של האזרחים הערבים. אחדים מיוצאי אתיופיה תקפו אותי, אולי משום שלא רצו להפגין עם ערבים. בעלי הכוח מרוויחים מכך שאוכלוסיות מוחלשות לא עומדות האחת לצד השנייה. צריך לדעת איך לאחד כוחות. זה המבחן החשוב ביותר של כולנו".
