השקת ספרו של אביב כהן "מולדת איננה מזבח – המחאה בימי מלחמת לבנון הראשונה" (פרדס הוצאה לאור) ביום רביעי (11.6) הייתה מפגש חברים וקרובים – כנהוג באירועים מסוג זה. אך לא פחות מכך הייתה צלילה בזיכרון ההיסטורי של המערכה העיקשת נגד מלחמת לבנון הראשונה, זו שהחלה ב-6 ביוני 1982, ודווקא בעיצומה של המלחמה בעזה.
רבים הגיעו לאולם הגדול בבניין ווב באוניברסיטת תל-אביב כדי להשתתף באירוע. במהרה הפך האירוע שיחה מרובת קולות ובמרכזם – המחאה דאז ולקחיה לאור הימשכות מלחמת הטיהור האתני ברצועת עזה. יצוין שההשקה נערכה יום בלבד בטרם פתחה ישראל בחזית נוספת – נגד איראן.
פרופ' עמירם גולדבלום, אז דובר תנועת שלום עכשיו, הזהיר בדבריו מפני "התוכניות הנסתרות של החבורה המצטופפת סביב נתניהו ליד שולחן הממשלה. עבורם מלחמת עזה היא רק חלק קטן מפרויקט נרחב יותר שאינו מסתכם בכיבוש הרצועה, גירוש האוכלוסייה והקמת התנחלויות בשטחה". בהקשר זה הזכיר את "תוכנית 40 הקילומטרים" הגלויה, מבית היוצר של שר הביטחון בממשלת בגין, אריאל שרון. לפי תוכנית זו תכליתה של "מלחמת שלום הגליל" (השם הרשמי של המלחמה) הייתה להרחיק את הארגונים הפלסטיניים בלבנון 40 קילומטר מהגבול כדי למנוע ירי קטיושות על היישובים בצפון הארץ.
אבל מאחורי המטרות הגלויות הסתתרה תוכנית צבאית אחרת – "תוכנית אורנים". לפיה מטרת הפלישה של צה"ל ללבנון הייתה לסלק ממנה את הארגונים הפלסטיניים ואת הצבא הסורי ולהשליט בה שלטון פרו-ישראלי ופרו-אמריקאי של המיעוט הנוצרי במדינה. חלפו פחות מ-48 שעות מההשקה, ונחשפו הממדים המפלצתיים של הפרויקט המשיחי של ממשלת הימין: תקיפת איראן, ואיומים בהפלתו בכוח הזרוע של השלטון בטהראן.
לדברי גולדבלום, מטרתם של כל המבצעים הצבאיים מאז ועד היום, הנתמכים בידי רוב הציבור, היא אחת – "להעלים את הקיום הפלסטיני" ממולדתו. הדובר גם מתח ביקורת על "הטייסים שמוכנים לסרב בגלל שינוי של סעיף מסוים בחוק בעקבות ההפיכה המשטרית, אבל מוכנים להטיל פצצה של טונה על בניינים בהם מתגוררות משפחות ברצועת עזה".
גולדבלום גם מתח ביקורת על המתינות בה התנהלה תנועת שלום עכשיו במהלך המלחמה ב-1982 ועל סירובה העיקש לתמוך בסרבנים הרבים. כך הוא סיפר: "שלושה ימים לאחר תחילת המלחמה, התקשרתי לח"כ עוזי ברעם מראשי מפלגת העבודה ואמרתי לו: 'מאיר וילנר מסיעת חד"ש עומד להגיש הצעת אי-אמון בממשלה בגלל המלחמה. האם אתם תתמכו?". ברעם השיב: 'עמירם, יש לנו כבר 30 חללים בלבנון – אנחנו לא יכולים".
ד"ר יהודה מלצר, הנמנה עם מקימי התנועה יש גבול, הסביר כי תנועת הסרבנות הגדולה נגד המלחמה שברה את המיתוס לפיו "כולנו יחד והצבא במרכז". בהמשך אמר מלצר: "תחת הסירוב התכנסו בניהם של תומכי ליכוד יחד עם הבן של ח"כ גוז'נסקי הקומוניסטית". אף הוא מתח ביקורת על שלום עכשיו דאז שלא "רצתה לחרוג מהקונצנזוס הציוני". "הסירוב היה נכון אז והוא נכון היום כדי לסיים את המלחמה הארורה בעזה", סיכם. ביקורת על הספר עצמו תופיע באחד מגיליונות "זו הדרך" הקרובים.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/137739
