הרשימה המשותפת פרסמה היום (שלישי) גילוי דעת בעקבות ההכרזה בדבר צירופו של ח"כ לשעבר יואב סגלוביץ' (יש עתיד) לרשימת רע"מ לכנסת. בהודעה תקפה הרשימה המשותפת את יו"ר רע"מ מנסור עבאס, והדגישה כי שריונו של סגלוביץ' – לשעבר קצין בצבא וניצב במשטרה – חושפת את המחיר הפוליטי הכבד של "גישת ההשפעה" שאימץ עבאס בשנים האחרונות.
ברשימה המשותפת ציינו כי מתן המקום השני ברשימת רע"מ לסגלוביץ' משמעו, בפועל, הקרבת מושב בכנסת לטובת נציג של יש עתיד. יתר על כן, לאור חופש ההצבעה שהוענק לסגלוביץ' בכל הנוגע לסוגיות הכיבוש, הגיוס ושאר עניינים "ביטחוניים", מדובר בפגיעה בייצוג הפוליטי של הציבור הערבי לטובת סדר היום של מפלגות המרכז הציוניות.
עוד הדגישו במשותפת כי צעד זה בא בעקבות מאמצים שהשקיעו חד"ש, בל"ד ותע"ל למען הקמת רשימה משותפת שתכלול גם את רע"מ, ולאחר סדרת ויתורים מצד שלוש המפלגות במטרה להבטיח רשימה ערבית מאוחדת שתתמודד בבחירות. עם זאת, מאמצים אלה נתקלו שוב ושוב בתנאים ובמכשולים שהציבה רע”מ, אשר בסופו של דבר סיכלו את האפשרות להקים רשימה משותפת של ארבע המפלגות.
לפי הודעת המשותפת, "דבר זה מעלה שאלה פוליטית ברורה: כיצד רע”מ לא הצליחה למצוא מכנה משותף מספיק עם שלוש מפלגות המייצגות חלקים רחבים של החברה הערבית, אך הצליחה למצוא במהירות מכנה משותף עם סגלוביץ' – ואף עשתה ויתורים פוליטיים כדי להבטיח את הכללתו? סתירה זו מצדיקה הסבר ברור לציבור, במיוחד לאור המאמץ והוויתורים העצומים שנעשו כדי לשמר ייצוג ערבי מאוחד".
יצוין כי במהלך מסיבת העיתונאים בה הוכרזה הצטרפותו לרע”מ, הקפיד סגלוביץ' להדגיש את זהותו הציונית ואת מחויבותו להגדרת ישראל כמדינה יהודית, ואף הביע גאווה בשירותו הצבאי בעבר ובכהונתו כניצב במשטרת ישראל. יתרה מכך, כשנשאל על הנושא, סירב סגלוביץ' לקבל במפורש את הרעיון של מדינה פלסטינית, והצהיר תחת זאת על "הצורך להיפרד מהפלסטינים". לטענת הרשימה המשותפת, "עמדות אלו חושפות את אופייה של 'השותפות' המוצעת – שותפות המושתתת על תפיסת העליונות הציונית ועל ההסכמה לפעול בדרג הנמוך ביותר שלה".
כמו כן הזהירה הודעת הרשימה המשותפת מפני נרמול הכפייה של גיוס החובה על הצעירים והצעירות הערבים. גילוי הדעת נחתם בהדגשה: "אנו דוגלים בשותפות ערבית-יהודית רחבה ככל האפשר במאבק; עם זאת, השותפות שאנו מבקשים מושתתת על שוויון ועל התנגדות לכיבוש, לגזענות ולעליונות הציונית. השאלה אינה אם להפעיל 'השפעה' – שכן הציבור הערבי אכן מבקש להשפיע ולשנות את המציאות – אלא: איזו מין השפעה, במסגרת איזה פרויקט פוליטי, ובאיזה מחיר? ההשפעה שאנו חפצים בה היא כזו המממשת זכויות עמנו ומשנה את המציאות הגזענית, ולא כזו ההופכת את ההכרה במציאות זו ואת ההסתגלות אליה לתנאי מוקדם למימוש זכויותינו".
