המחאות שאירעו באיראן בשבועיים האחרונים, בעקבות תוצאות הבחירות, נעשו על רקע החמרת המצב הכלכלי והחברתי. כך על פי המפלגה הקומוניסטית של איראן, "תודא" (ההמונים), ששיגרה בימים האחרונים מסמך ובו היא מפרטת את הרקע המעמדי למחאה. בין היתר נכתב במסמך כי "ארבע שנות ממשלת אחמדי-נג'אד היו לארבע שנים של העמקת העוני ופגיעה במעמד העובדים. ממשלת אחמדי-נג'אד דוגלת במדיניות כלכלית ניאו-ליברלית המוכתבת על ידי הבנק העולמי וקרן המטבע. מניתוח מדיניות זו עלה בבירור שאחמדי-נג'אד וממשלתו פועלים על פי האינטרסים של הבורגנות המסחרית והביורוקרטית ובחלקה המחאה נובעת מהרצון 'לנקום' בממשלה בשל מדיניותה".
הוויכוח סביב המדיניות של הממשלה החל עוד בימי המהפכה ב-1979. אל ניסיון התיעוש של הימים ההם ושל הלאמת נכסי השאה המודח ובעלי בריתו, דובר אז רבות על "עשיית צדק עם העשוקים". אבל לפני שנתיים ממשלת אחמדי-נג'אד, באישורם של המנהיגים הרוחניים, אף יזמה תיקונים בחוקה של 1979. על פי תיקונים אלה, רוב המשק שבבעלות המדינה חייב להיות מופרט. באתר קרן המטבע ניתן לקרוא ש"הממשלה החלה ברצינות בתהליך ההפרטה. על פי הוראת האייתולה חמנאי יש להפריט תוך פרק זמן של 10 שנים יותר מ-80% מהתאגידים שבבעלות הממשלה". עוד נעשו בשנתיים האחרונות תיקונים בחוקי העבודה, לפיהם קרוב ל-70 אחוז מהעובדים הפכו לעובדים "זמניים".
