במוזיאון תל-אביב ייערך בסוף השבוע הקרוב פסטיבל סרטים שלהם קשר עם התערוכות המעולות המוצגות כעת. הבולטת בהן: "שנת אפס, סוף היום – מאה שנים לתנועת האובייקטיביות החדשה". תוכנית הסרטים מלווה את התערוכות ומבקשת להרחיב את חוויית הביקור והשיח בהן דרך הקולנוע.
כמה מן הסרטים מציגים ריאליזם נוקב, אחרים משתמשים במוזיקה, במונטאז׳, בניסויים צורניים או במצבי תודעה משתנים כדי לנסח חוויות מורכבות. לעיתים הם מתבוננים במציאות בעין קרה ומדויקת, ולעיתים בוחרים בשפה פיוטית ובדימויים מנותקי-זמן.
"זו הדרך" ממליץ לצפות הערב (חמישי) בשעה 17:00 בסרט "קֵתֶה קולוויץ: תמונות מחייה" שהופק ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית ב-1986 (גרמנית עם כתוביות בעברית). הסרט מגולל את סיפור חייה של האמנית קֵתֶה קולוויץ בין השנים 1914–1945, ושוזר לתוכו גם את התחקיר בדבר גילום דמותה של קולוויץ בידי השחקנית יוטה ואכוויאק. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, כבר הייתה קולוויץ אמנית ידועה ומוערכת בגרמניה. מותו של בנה הצעיר פיטר, שהתנדב לצבא ונפל שבועיים בלבד לאחר מכן, היה השבר העמוק ביותר בחייה והפך אותה לפציפיסטית ובהמשך למתנגדת למשטר הנאצי. מאז, הנושאים "אם וילד", "מלחמה ושלום" ו"חיים ומוות" היו מרכז יצירתה בעודם שלובים בחייה האישיים. לפני ההקרנה, ענת דנון סיון, אוצרת ומנהלת המחלקה לרישום והדפס, תשוחח על חייה של האמנית ותקופתה.
סרט נוסף המומלץ לצפייה הוא סרטו של הבמאי האיטלקי הניאו-ריאליסטי רוברטו רוסליני "גרמניה שנת אפס" מ-1948. זה חלקה השלישי של טרילוגיית המלחמה של רוסליני ("רומא עיר פרזות", "פאיזה") והוא הנועז והמטלטל מכולם. רוסליני משרטט דיוקן של ברלין שחרבה במלחמה מבעד לעיניו של נער בן שתים-עשרה. אדמונד חי בחורבה יחד עם אביו החולה, אחיו ואחותו הבוגרים, ורוב הזמן משוטט ללא השגחה בעיר ההרוסה. כמפרנס יחיד הוא נשאב לעסקות השוק השחור ומדרדר למרחב השפעתו המרושעת של מורה לשעבר, פדופיל, המזדהה עם הנאצים. ״גרמניה שנת אפס״ הוא מבט נוקב ושובר לב על תוצאותיו של הפשיזם, על החברה ועל היחיד שבתוכה. הסרט יוקרן ביום שישי, 12.6, בשעה 13:30. לפני ההקרנה – שיחה עם נועה רוזנברג, אוצרת אמנות מודרנית ואוצרת התערוכה "שנת אפס".
לבסוף, מומלץ הסרט הגרמני "אופרה בגרוש" מ-1931. זו יצירתם הסאטירית והביקורתית של ברטולט ברכט וקורט וייל, המשקפת את השחיתות בימי רפובליקת ויימאר, בעיבודו הקולנועי של גאורג וילהלם פאבסט. העלילה מתרחשת בסמטאותיה העניות של לונדון הוויקטוריאנית, ועוקבת אחר האנטי־גיבור מאקי מסר ("מאקי סכינאי") בניסיונותיו לכבוש את ליבה של פולי פיצ'ם ולהתחמק מידי החוק. האווירה הדחוסה של שחיתות ואימה והפסקול הבלתי נשכח של וייל, מבססים את הסרט כאבן דרך מרכזית בקולנוע המדבר המוקדם. הסרט יוקרן בשבת, 13.6, בשעה 15:00. עם בווייל עסקינן, הסרט "שירי ספטמבר: המוזיקה של קורט וייל" (1995) של הבימאי לארי ויינשטיין, יוקרן בחמישי (11.6, ובשבת 13.6. הסרט בהשתתפות לו ריד, ניק קייב, פי ג'יי הארווי, אלביס קוסטלו וויליאם ס' בורוז. כמובן, כל קשר בין מלחמת הנצח שמנהלת ממשלת הימין ברצועת עזה ובלבנון לבין הסרטים המומלצים – מקרי בלבד.
