הקואליציה הארצית לעסקה ישירה חושפת שהממשלה מסרבת לקלוט רבבות עובדי קבלן חרף הסכם שנחתם. מדובר בעובדים המוגדים כ"עובדי כתף אל כתף". זהו מושג שהוגדר בהסכם שנחתם לפני כשנתיים בין משרד האוצר להסתדרות. ביום רביעי הקרוב אמורה להתכנס ועדת העבודה והרווחה של הכנסת כדי לדון בנושא ההסכם להעסקה של עובדי קבלן בשירות המדינה, ובייחוד בסעיף 11 שהסכם, בו מוקדש לנושא של עובדים המועסקים דרך קבלן שירותים (או עמותה או תאגיד), ומועסקים "כתף אל כתף" במקביל לעובדי מדינה באותו עיסוק, ומאפייני ונסיבות העסקה דומים. במסמך שנכתב על ידי פעילי הקואליציה ושיופץ בקרב משתתפי ישיבת הוועדה בכנסת נאמר כי ישנם כיום כ-14,000 מורים, כ-3,000 סייעות בחינוך המיוחד, אלפי עובדים סוציאליים, וכן עשרות עובדים במנהל התכנון, שמועסקים על ידי חברות קבלן ועובדים כתף אל כתף במקביל לעובדי רשויות ציבוריות ו"ייתכן וישנם עובדים נוספים במקומות אחרים שלא מופו".
בסעיף 11 בהסכם נקבע כי הפרקטיקה של העסקה חיצונית של עובדי "כתף אל כתף" לאורך זמן היא תופעה פסולה, שצריכה להיעלם. בהסכם נקבע שלא תותר העסקת עובדי "כתף אל כתף" מעל 9 חודשים, כאשר מניין הימים ייעשה החל מ-1 במאי 2012. המשמעות היא שישנה כיום חריגה של כשנה ביישום ההסכם עבור חלק ניכר מהעובדים. כמו כן נקבע כי במידה ויהיו חילוקי דעות בנוגע ליישום ההסכם במקום מסוים תוקם ועדה פריטטית שתבחן את הנושא ותקבל החלטה. לדברי הקואליציה "המדינה אינה עומדת בהתחייבויותיה. אלפי עובדים מופלים לרעה באופן חמור לעומת עובדים שמועסקים לצידם: הם סובלים מחוסר בביטחון תעסוקתי, אין להם אופק תעסוקתי – אפשרויות קידום והתפתחות, לא עוברים הכשרות, ימי עיון והשתלמויות כשאר העובדים ומקבלים שכר נמוך יותר, ותנאים סוציאליים פחותים – ימי חופש ומחלה, תוספות יוקר ותק וגמל, אש"ל, הוצאות רכב וטלפון, הטבות להורים (קיצור יום עבודה, דמי מעונות, ימי מחלת ילדים) ועוד".
המצב הקיים בו אנשים בעלי אותו תפקיד, באותו מקום עבודה, מקבלים תנאים שונים באופן משמעותי, וכל זה בשירות המדינה, מהווה פגיעה צורמת וחריפה בעקרונות השוויון והצדק. כמו כן, התרחבות ההעסקה הקבלנית של עובדי ליבה בשירות הציבורי מעלה חשש כבד לגבי היכולת של המדינה לשמר ידע ועובדים איכותיים בשירותה, לטובת שימור האינטרסים של כלל הציבור. מה קרה בשנתיים שחלפו מאז חתימת ההסכם, ושנה מהיום בו אמור היה להיות מיושם הלכה למעשה? לא ברור האם הסתיים השלב הראשוני הנדרש לקיום ההסכם – מיפוי של העובדים, לא הוקמה וועדה פריטטית אחת והפניות של נציגי ההסתדרות לחשב הכללי ולאגף התקציבים באוצר, לנציבות שירות המדינה, ולמשרד הפנים לא הובילו ליישום ההסכם. חמור מכל: מסיכום ישיבה של שר הפנים גדעון סער (מראשי הליכוד) עם ועד העובדים בנובמבר 2013 עולה כי האוצר והנציבות מעדיפים מיקור חוץ.