בתום לילה ארוך של דיונים, אישרה אתמול (חמישי) הממשלה את הצעת תקציב המדינה ואת התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016 ברוב גדול של 20 שרים ונמנע אחד, שר הביטחון משה ("בוגי") יעלון. עם זאת, התקציב יצטרך עדיין לעבור את אישור הכנסת עד סוף חודש נובמבר.
היקף התקציב לשנת 2015 הוא כ-330 מיליארד שקל, ולשנת 2016 – 343 מיליארד שקל. על פי הממשלה נרשם גידול ריאלי של 7.2% בתקציב המדינה בין השנים 2014 ל-2016 .יעד הגירעון יעמוד בשנים 2015-2016 על 2.9% מהתוצר. בהודעת הממשלה נמסר כי "עקרונות התקציב מתבססים על חלוקה צודקת של המשאבים הלאומיים, טיפול במשבר הדיור והפחתת יוקר המחיה". עוד הדגישו בהודעה, כי "בתקציב המדינה תוספות משמעותיות למשרדים החברתיים, אשר באים לידי ביטוי בהגדלת התקציבים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והביטחון האישי".
הכסף יוצא מכיס אחד ונכנס לכיס השני
התוספות שהוכנסו בתקציב בעת הדיונים, בעקבות סיכומים עם השרים, מסתכמים במיליארדי שקלים. כל שר יצא מישיבת הממשלה עם הבטחה ל"תוספת". אך טרם סוכמה התוספת האמיתית והכבדה לתקציב הביטחון, שתגיע למיליארדי שקלים – ועליה יוחלט בחודשים הקרובים. יעלון נמנע בהצבעה מפני שהוא מעוניין להפעיל על ראש הממשלה ושר האוצר לחץ שיבטיח שיקבל בהמשך את תוספת המיליארדים.
כאמור, כול השרים הכריזו "ניצחתי" בתום הישיבה, אבל באותה ישיבה עצמה הוחלט גם להגדיל את הקיצוץ הרוחבי בתקציב 2016 מ-3% ל-4% ולהטיל קיצוץ נוסף של 0.5% בתקציב השנה – קיצוץ שלא היה מתוכנן. הקיצוצים הרוחביים הללו נועדו לממן תוספות תקציב וביטולי קיצוץ במשרדי החינוך, הפנים, התרבות, החקלאות והבינוי. היקף השינויים הללו מוערך בכ-1.5 מיליארד שקל. כל קיצוץ של 1% במשרדים שווה כמיליארד שקל.
כך שכסף שיוצא מכיס אחד לתשלום התוספות, נכנס דרך פלא, בסכומים גדולים יותר, ובעקבות הקיצוץ הרוחבי, לכיס השני. זאת, בשירות המדיניות של "מדינה קטנה" – קרי מדיניות של מצוקה תקציבית מתמדת (פרט להוצאות הצבא וכיבוש השטחים הפלסטיניים, כמובן) הפוגעת ישירות באזרחים.
במסגרת "חוק ההסדרים" הנלווה לתקציב נקבעו דחייה נוספת של חוק יום לימודים ארוך וצמצום כוח האדם במגזר הציבורי. אין בו התחייבות להעסקה ישירה של עובדי קבלן בהתאם להסכם עם ההסתדרות, אך יש פגיעה בזכאות לדמי אבטלה של צעירים וצעירות; וחמור מכל – הקיצוץ הרוחבי שכבר צוין וישפיע על כל המשרדים – פרט לביטחון.
לא כולם קנו את סיפורי "הרפורמות" שמבטיחה ממשלת הימין. פעילים חברתיים, למשל, הגיבו ותקפו קשות את הממשלה, למשל בשאלות כגון הרפואה הציבורית או התחבורה.
אין טיפול בבעיות הרפואה הציבורית…
ברופאים לזכויות אדם (רל"א) תקפו השבוע את הצעת התקציב שאושרה בממשלה. לדברי הארגון אין בתקציב התייחסות אמיתית לבריאות הציבורית. מרל"א נמסר כי "באופן שערורייתי נדון מצבה של מערכת הבריאות הציבורית כפרק בתוך חוק ההסדרים, כאילו לא נדרש להתמודד עם משבר כרוני זה באופן ממוקד ומעמיק. הגידול ברפואה הפרטית הוא גם סימפטום וגם גורם למשבר במערכת הרפואה הציבורית. הדרך לפיתרון המשבר פשוטה וחד משמעית: הגדלת המימון והפרדה בין המגזר הפרטי לציבורי. באמצעות הכנסת המרכיבים המשמעותיים של הביטוחים המשלימים אל תוך הביטוח הממלכתי, יועברו הכספים שהיום הולכים לביטוח המשלים למימון המערכת הציבורית".
בנוסף דורשים ברל"א: איסור על בתי החולים הציבוריים לעסוק ברפואה פרטית, איסור על קופות החולים להיות בעלים של בתי חולים פרטיים ואיסור על עבודת רופאים במערכת הפרטית והציבורית במקביל, תוך קידום של תגמול ראוי במערכת הציבורית ("פולטיימר").
… ואין טיפול בתחבורה הציבורית הכושלת
יממה לפני אישור התקציב השיק שר התחבורה ישראל כ"ץ "רפורמה מהפכנית במבנה התעריפים של התחבורה הציבורית במטרופולינים". גיל יעקב, מנכ"ל "15 דקות", ארגון צרכני התחבורה הציבורית, מסר בשבוע שעבר שההכרזה על הרפורמה בתחבורה הציבורית במסגרת התקציב שאושר בממשלה היא ספין שמטרתו לטשטש ולהשכיח את הקיצוץ בתקציב פיתוח התחבורה הציבורית.
"ראשית, אין לוח זמנים מסודר לרפורמה", הוא הדגיש. "נוסף, בשביל היעילות של התוכנית צריך שיהיה חיבור חזק מאד בין תחנות הרכבת לאוטובוסים בכל גוש דן. כלומר שלא משנה מתי תגיע ברכבת, יחכה לך בכל מקום אוטובוס. כרגע זה לא קורה אפילו בתחנות עמוסות".
כמו כן, "חסרה התייחסות להצטיידות באוטובוסים. הרפורמה הייתה אמורה לכלול הוזלה בכל הארץ, במיוחד בין הפריפריה למרכז, אבל זה לא יקרה. הנסיעות הללו יישארו יקרות. כלומר עדיין ישתלם כלכלית לנסוע ברכב פרטי. הרפורמה תעזור למי שנוסע קבוע בגוש דן, אבל שוב יוצרים עיוותים בין הפריפריה למרכז".
אפרים דוידי
