"בשנים האחרונות ודאי הגיעו אליך, מדי פעם, שמועות על המחזה 'ההודאה' שכתבתי ב-2006, העוסק בקרע המדמם שנפער ב-1948 בין יהודים וערבים בישראל, קרע שעדיין לא הגליד, קרע שהממסד התרבותי–פוליטי והממסד החינוכי אוסרים לדון בו ובהשלכותיו על היווצרותה של חברה משותפת בארצנו. המחזה עלה לראשונה ב-2014 בהצלחה רבה בוושינגטון בבימויו של סיני פתר, ואף היה מועמד לפרס הלן הייז היוקרתי". כך כתב המחזאי מוטי לרנר לעשרות מידידיו בשבוע שעבר.

הבמאי סיני פתר (צילום: הגדה השמאלית)

"ההודאה" הוא מחזה פוליטי שנכתב ב-2005 ועוסק בכיבוש הכפר טנטורה ב-1948. המחזה עוסק בעיקר בפער בין הנרטיבים של צה"ל ותושבי הכפר הערביים. על פי צה"ל, הכיבוש גבה 70 הרוגים פלסטינים, ואילו החוקרים אילן פפה וטדי כץ באוניברסיטת חיפה הגיעו למסקנה שהיה במקום טבח שבו נהרגו יותר מ-200 בני אדם. על תהליך היצירה סיפר לרנר באירוע לזכרו של הפעיל הקומוניסטי הוותיק, דני פתר, שנערך ביום שישי האחרון בתיאטרון יפו שבעיר העתיקה.

לדברי לרנר "עד כה לא עלה בידינו להעלות את המחזה באחד התיאטרונים הרפרטוארים בארץ. באקלים התרבותי השורר אצלנו בימים אלה, קשה להאמין שאחד התיאטרונים הללו יעז להעלותו בעתיד הנראה לעין". תיאטרון יפו המהווה במה ליצירת שיח תרבותי–פוליטי בין יהודים וערבים, הרים את הכפפה, והמחזה יעלה על בימתו בקיץ הקרוב. יביים: סיני פתר, תפאורה ותלבושות: פרידה שוהם, מוסיקה: חביב שחאדה, תאורה: יחיאל אורגל. בין המשתתפים: עודד קוטלר, חווה אורטמן, ג'ורג' איסקנדר, רובא בלאל, דניאל ברטוב וחנא אידי.

על כך הוסיף לרנר "דווקא כאשר הממסד הפוליטי–תרבותי אומר לא, אנו אומרים כן. אנו אומרים כן לדיאלוג מקרב ובונה בין יהודים ערבים. אנו אומרים כן לדיאלוג חותר לפיוס. אנו אומרים כן לדיאלוג שיקדם את היווצרותה של חברה משותפת בישראל, שחלקיה חיים זה לצד זה תוך הכרה וקבלה, ומקיימים ביניהם שיח אמפאתי".

אך תיאטרון יפו הוא תיאטרון דל תקציב. הממסד התרבותי ממעט לתמוך בו. הקרנות הציבוריות המסייעות מדי פעם להפקות פרינג' מתעלמות מן ההפקה משיקולים פוליטיים. יוצרי "ההודאה" ושחקניה מקווים שידידי התיאטרון שוחרי השלום בישראל ימלאו את תפקיד הממסד התרבותי והקרנות הציבוריות ו"יאפשרו לנו להיאבק על זכותנו וחובתנו ליצור שיח תרבותי פוליטי העוסק בשאלות היסוד של קיומנו".

תחילת החזרות נקבעו ליום ראשון האחרון וההצגה הראשונה תתקיים במוצאי שבת 17 בספטמבר. על מנת לאפשר את העלאת ההצגה, לרנר וחבריו פתחו במבצע גיוס מימון המוני מקוון. עד אתמול (שני) גויסו 63 אלף לכיסוי עלות ההפקה המוערכת ב-60 אלף שקל. עתה היעד הוא להגיע ל-70 אלף שקל.

"התקציב שאנו מגייסים נועד לאפשר את הפקת ההצגה בתנאי המינימום של איגודי היוצרים, ואת פרסומה והפצתה בקרב קהל יהודי וערבי מתוך מחויבותו העמוקה של תיאטרון יפו ליצירת חוויה אמנותית מעוררת תקווה לשינוי. אנו משוכנעים שההצגה משקפת סדר יום תרבותי–פוליטי הכרחי לקיומה של החברה הישראלית".

המחזה לא הועלה עד כה בארץ למרות שארבעה תיאטרונים הודיעו שיעלו אותו. לרנר מעולם לא שמע זאת במפורש, אבל לדבריו, "בין השורות המסר היה שהם פוחדים להעלות הצגה כזו". בקאמרי שקלו להעלות את המחזה אשתקד – אך לבסוף החליטו לבטל את ההפקה.

הקישור למימון ההמונים המקוון: http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=18121