מאת אבירמה גולן. פורסם בעיתון "הארץ"
קביעתו של מבקר המדינה בשבוע שעבר, כי "הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד יקרה יותר ופועלת לרעת הילדים", התפרסמה בעיתוי מעניין: לפני שבוע הודה שר הרווחה, יצחק הרצוג, כי המדינה מעבירה מיליארד וחצי שקלים בשנה לעמותות רווחה, שהיו אמורות להוזיל את עלות השירותים בהתבססן על תרומות (ואיזו הפתעה! הן אינן מקבלות תרומות והציבור הוא המשלם בעבור השירותים שהוא בקושי מקבל), והבוקר אמורה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון בתיקון חוק בריאות ממלכתי, כדי לתת תוקף חוקי להפרטת שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד.
הפרטת שירותי הבריאות בבתי הספר היא, אמנם, הישגה המפוקפק של ממשלת אולמרט, אבל עד לפני שבוע, לפחות, איש בממשלה הנוכחית לא חלק עליה. עכשיו ברור שזה התהליך: צועקים ששירות ציבורי יקר מדי, מעבירים אותו לחברת כוח אדם שמשתמשת באותם עובדים בתנאים מחפירים ומספקת שירותים מדורדרים, ואז מתברר שהקבלן גוזר, אמנם, קופון שמן, אבל הציבור משלם יותר ומקבל פחות. במקרה הזה – טיפול בתרופות ובציוד שפג תוקפם.
הממשלה בוודאי תשיב למבקר שהביקורת תילמד, השגיאות יתוקנו ובעתיד ישתמשו במזרקים חדשים, אך הבעיה העולה מכישלון הפרטת שירותי הבריאות בבתי הספר חמורה בהרבה. בשבוע שעבר שלחה השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, לשעבר יו"ר הוועדה האחראית על יישום האמנה הבינלאומית של זכויות הילד, מכתב בעניין זה לשר המשפטים יעקב נאמן: "העברת שירותי רפואה מונעת ושירותי בריאות לתלמיד מהאחריות הישירה והמלאה של המדינה ורשויותיה לידי ?נותני שירותים'", כתבה רוטלוי, "איננה תואמת את הזכות הבסיסית ביותר של ילדים לחיים, להישרדות ולהתפתחות, הבאה לידי ביטוי בסעיף 6 לאמנה בדבר זכויות הילד מ-1989, וכן את זכותם של ילדים לבריאות בהתאם לסעיף 24 לאמנה. להזכירך, ישראל נטלה על עצמה ליישם את האמנה עוד ב-1991, ללא כל הסתייגות".
"הרפואה המונעת לילדים בישראל", הזכירה רוטלוי נשכחות, "היתה בעבר לשם דבר בעולם, למודל לחיקוי. היא ביטאה את אחריותה של המדינה לילדיה מינקותם ועד להתבגרותם, אחריות שבאה לידי ביטוי בתקופות שבהן אמצעי המדינה היו דלים לאין שיעור מאלה הקיימים כיום. הנגישות השוויונית לטיפות חלב, הימצאות אחיות ואפילו רופאים בבתי הספר לא רק למטרת מתן חיסונים אלא כשירות שמאתר ילדים בסיכון, חושף סכנות מבעוד מועד, מפקח על בריאותם של ילדים, מקיים מעקב אחר התפתחותם של ילדים מכל שכבות האוכלוסייה, דואג להתריע בפני הרשויות על מצוקות המתגלות תוך כדי מעקב רפואי וביקורי בית בעת הצורך – כל אלה נעלמים עתה, עם הפרטת שירותי המניעה והבריאות לילדים ולתלמידים".
במלים פשוטות אלה מסכמת רוטלוי את המעבר מאחות בית הספר שהכירה כל תלמיד בשמו, ואף ביקרה אצלו בבית לפי הצורך, לסידור החדש מוטה הכסף והמנוכר עד כדי סיכון ממש. זהו סיפורה האמיתי של ההפרטה, ההולך ונחשף עכשיו. בתירוצים כוזבים של הוזלת עלויות "מרזים" משרדי הממשלה את המגזר הציבורי, מקבלים ציון לשבח ממשרד האוצר ומתנערים מאחריות. אחר כך יקימו ועדות מומחים לבדוק את גורמי התחלואה, האלימות והפיגור בלימודים.
