מאת ק. טוכולסקי. הטור פורסם באתר "עבודה שחורה"

בכנס באר שבע לשלום הילד התייחס סגן שר הבריאות להפרטת שירותי הבריאות לתלמיד ולכישלון הפרטתם וטען כי לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית. סגן שר האוצר, שמפלגתו פועלת ימים כלילות להחזרת הגלגל אחורנית בכל מה שקשור לחינוך, מגלה פתאום עמדה דו ערכית. מולך ההפרטה הכוזב הוא לא עוד עניין שמבחינתו כדאי להתעסק איתו, ואת גלגל ההפרטה הוא לא ינסה להחזיר אחורנית.

לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית? מוזר. אם יש משהו שהניאו ליבראליזם הוכיח, הריהו שניתן להחזיר הכל אחורנית. מדינת הרווחה המודרנית מתגלגלת אחורנית במדרון, בחזרה לימים העליזים של שלטון הקפיטל על בסיס יומי. עוד ועוד שירותים, שבעמל רב בקרבות קטנים וקשים הושגו וניתנו, לא רק לשם רווח או מתוך צדקה, ולא רק בידי פטרון פרטי אלא במימון הציבור ולמען הציבור, הולכים ומוחזרים אחורנית, לימים בהם שירותים ציבוריים שווים לכל היו חלום. עצוב לגלות שלא רק הקוסם והמריונטה שלו תומכים בהפרטות, עצוב להבין שלא רק בימין ובמרכז ימין הישראלי, מהעבודה דרך הליכוד וקדימה ועד ישראל ביתנו, הפרטה היא הדת החדשה. גם ביהדות התורה נכנעו לשלטון ההון ולסיסמאותיו הקלושות.

מדינת הרווחה מחוסלת, יום אחר יום כולנו הולכים אחורנית, והמחיר החברתי כלכלי הוא עצום. כל שרות מופרט שצריך פתאום לשלם עליו מחזיר את העובדים והנזקקים לאחור. הגלגל מסתובב והמרוויחים כרגיל בהליך של ריאקציה הם בעלי היכולת. זכייתם כפולה, הם גם נהנים מרווחים שהם מוצצים משירותים שבעבר ניתנו שלא למטרות רווח, וגם זורקים פירורי פילנתרופיה להמון מוכה הגורל של האזרחים. הניאו ליבראליזם מסובב את הגלגל לאחור- מהמדינה המודרנית ברוח ערכי ההשכלה, שהיא תוצר של אמנה אזרחית, מדינה שבמאבקים סוציאליסטים וסוציאל דמוקרטים הפכה לנותנת שירותים, למדינה שהיא מסגרת ריקה מתוכן המשרתת את מיעוט עשיריה על חשבון כלל האזרחים.

לא מזמן הצליח חבר הכנסת מוחמד ברכה (חד"ש) לעצור בנקודה מסוימת את סיבוב הגלגל. כיו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים, הצליח ברכה להכריח את משרדי האוצר והבריאות להוציא מכרז לשירותי אספקת תחליף סם במחיר נקוב עבור השירות. מאז 2006 המכרזים בתחום זה ניתנו למי שהציע למדינה את המחיר הזול ביותר, התוצאה באיכות השירות הייתה איומה ובאה כמובן על חשבונם של החלשים ביותר. מסתבר שאת הגלגל אפשר לעצור, להזיז מכיוון אחד לשני, צריך רק כוח ורצון.

את הגלגל מסובבים נבחרי העם, והם מסובבים אותו בכוח לאחור, לימים האיומים עליהם אני כותב בטור "היסטוריה של הכלכלה", לפני מדינת הרווחה והרגולציה, לפני המיסוי על ההון והסולידאריות החברתית. במשבר האחרון הוכיחו כמה מדינות שהקלישאה על הגלגל, וכל סוג אחר של דטרמיניזם כלכלי והיסטורי מסוכנים לחברה. השוק החופשי הוכיח בעיקר שהוא זקוק לרגולציה ולמעורבות המדינה המיושנת. הפרטת שירותים בתחומי הרווחה והחינוך, הפרטת המשטרה והצבא, הפרטת חברות ממשלתיות, שנותנות שירותים בסיסיים כחשמל ומים, מוכיחה בכל העולם פעם אחר פעם שהיא משרתת את הבעלים ופוגעת בטובת הכלל.

להמון האזרחים, התושבים, האנשים שמרכיבים את הכלל נותר רק לבחור את הדרך שתעצב את עתידם. מי שמאמין שאת הגלגל ניתן לסובב להפרטות וחיסול מדינת הרווחה יכול להמשיך להצביע כמו רוב אזרחי ישראל בבחירות האחרונות. מי שמאמין שיש דרך אחרת, שכמו בכל ניסוי מדעי צריך לבחון את התוצאות ולהגיע למסקנות מושכלות יכול להחליט להצביע אחרת. אולי אז יהיו לנו שרים וסגני שרים שלא ימלמלו קלישאות על גלגלים, אלא ידאגו למתן השירות הטוב ביותר לאזרחים.