תמר זאבי ותמר אלון, שתי צעירות המיועדות לשירות צבאי, הגיעו הבוקר (רביעי) ללשכת הגיוס ויצהירו כי הן לא מוכנות להתגייס. זאת, בשל התנגדותן לכיבוש. עשרות פעילות ופעילים, קרובים וסרבניות לשעבר הפגינו בעת התחייבותן בבקו"ם שבתל השומר. את ההפגנה ארגנה תנועת "מסרבות", ובין הדוברים היה ח"כ יוסף ג'באריו (חד"ש – הרשימה המשותפת), שאמר שהסרבניות הן "קרן אור" בתקופה אפלה, ושרק סמלי הדבר שהשתיים מסרבות בו ביום שהכנסת צפויה להצביע על "חוק ההסדרה", אותו הוא כינה "חוק השודדים". גם הסרבנית תאיר קמינר ששוחררה מהכלא הצבאי ביוני האחרון, לאחר חצי שנת מעצר, נאמה בעצרת והביעה תמיכה בזאבי ואלון. אביה של אלון, איש התיאטרון חן אלון, היה קצין שריון וסירב לשרת במילואים בנובמבר 2002 ונכלא בזמנו. כיום הוא פעיל ב"לוחמים לשלום".

ח"כ ג'בארין נואם הבוקר בתל השומר, לידו: תמר אלון ותמר זאבי (צילום: חד"ש)

זאבי, בת 19 מירושלים, סיימה לאחרונה שנת שירות בחוגי סיירות ע"ש אורי מיימון, ארגון הנוער בו הייתה חברה מאז כיתה ו'. היא אוהבת לטייל בארץ ובעולם, ומתעניינת בקיימות ובחינוך. בחירתה לסרב להתגייס נובעת מהיכרותה העמוקה עם המציאות הישראלית, יחד עם תחושת השייכות שלה למקום שהתגבשה והתחזקה בטיוליה הרבים במסגרת חוגי הסיירות ובכלל. היא אוהבת את המקום אבל לא מוכנה להשלים עם עוולות הכיבוש הנעשות בשמה על הארץ הזו. על כן, כעת היא בוחרת לקחת אחריות על מעשיה, למתוח קו מוסרי ברור, ולהתנגד אקטיבית למדיניות המפרה זכויות אדם ומלבה מציאות אלימה ואכזרית – באמצעות סירובה להתגייס. בהצהרת הסירוב שלה כתבה זאבי: "מתוך אהבה לארץ ולבני האדם שחיים על אדמתה, אני רוצה להאמין, ומאמינה שאפשר אחרת וניתן לשנות. … אנו נצא ממעגל הפחד והאלימות הזה רק כשנפתח את הלב והראש שלנו, נתבונן במה שקורה סביבנו, מעבר לחומות הפיזיות והחברתיות וניתן לעצמנו להרגיש את המציאות והכאב של כל האנשים שהארץ הזו היא ביתם. ברגע שכולנו נסכים להבין ולקבל שזו המציאות, אני רוצה להאמין שהדרך האמפטית, הסובלנית והמתפשרת תהיה הברירה היחידה שלנו".

אלון, בת 18 מתל אביב, היא בוגרת בית הספר עירוני א' במגמת תיאטרון. אביה, פעיל השלום חן אלון, סירב להמשיך לשרת כקצין מבצעים במילואים וישב על כך בכלא גם כן. בעקבות הפעילות של אביה במסגרת תנועת "לוחמים לשלום", אלון פגשה פעילי שלום פלסטינים ואת בני משפחותיהם, וההיכרות האישית חשפה אותה למציאות חייהם הקשה מגיל צעיר. היא הבינה מה הן ההשלכות של הכיבוש בפועל, וזה היווה גורם מכריע בהחלטתה לסרב להתגייס. בהצהרת הסירוב שלה (שפורסמה בגיליון השבוע של "זו הדרך") כתבה אלון: "אני מאמינה כי דרכי המלחמה, האלימות, הדיכוי והשליטה לא יאפשרו לנו לאורך זמן לקיים מדינה דמוקרטית ולהיות 'עם חופשי בארצו'. אני מסרבת להתגייס לצבא מתוך דאגה ואהבה לחברה שאליה אני שייכת, ומתוך שאיפה לעודד שיח ציבורי על דמותה ועל עתידה".

הצהרת הסירוב של תמר אלון שפורסמה בגיליון השבוע של "זו הדרך" (עמוד 8): http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2016break/11/G43_2016.pdf