אחד מכל ארבעה שכירים בישראל הוא עובד המועסק על בסיס שעתי. מדובר על כ-915 אלף עובדים מתוך כ-3.8 מיליון שכירים. כך עולה מהדו"ח שנתי לשנת 2024 שפרסם בשבוע שעבר משרד העבודה  – כולל לראשונה, נתונים מפורטים אודות עובדים שעתיים. לדברי עו"ד נוגה דגן-בוזגלו, חוקרת במרכז אדוה "כפי שמצוין גם בדו"ח, מדובר בהעסקה פוגענית: עובדים שעתיים משתכרים שכר נמוך ביחס לעובדים חודשיים, זכויותיהם הסוציאליות פחותות משמעותית וקל מאד לפטר אותם".

במאמר שפורסם הבוקר (שלישי) באתר מרכז אדוה הוסיפה "דו"ח זה רלוונטי במיוחד בימים אלה, כאשר נשקל מתווה הפיצוי לעובדים שנפגעו בתקופת המלחמה עם איראן. מתווה זה מבוסס על המתווה מודל החל"ת שהוחל בתקופת מגפת הקורונה. בו אין מענה לעובדים שעתיים אשר שעות עבודתם צומצמו מבלי שהם זכאים לכל פיצוי, שכן מעסיקיהם אינם מוציאים אותם לחל"ת".

על פי הדו"ח, הכנסתם השעתית החציונית של עובדים שעתיים עומדת על 48 שקל, לעומת 85 שקל בקרב עובדים חודשיים. כ-55% מהעובדים השעתיים מועסקים במשרה מלאה – המוגדרת על ידי הלמ"ס כ-35 שעות שבועיות ומעלה, ושכרם של אלה נמוך עוד יותר – 46 שקל לשעה. בכל משלחי היד המוצגים בדו"ח בהם מועסקים עובדים שעתיים בשיעורים גבוהים יחסית, שכרם נמוך מזה של עובדים חודשיים.

השיעור הגבוה ביותר מהעובדים כמלצרים וברמנים מועסקים שעתית – 92% מהם. זהו עיסוק המאפיין צעירים וסטודנטים ויש בו תחלופה גבוהה. אולם, משלחי יד אחרים המאופיינים בתעסוקה שעתית בשיעור גבוה אינם כאלה, ומדובר במשלחי יד בהם אין תנודתיות גבוהה: מטפלים סיעודיים, שרובן נשים מבוגרות (80%); עובדי ניקיון, מרביתם עובדות קבלן (75%); פועלים בהובלה ואחסון, מרביתם גברים (70%); עובדי מכירות (66%) ומוכרים (מוטב לומר מוכרות) בחנויות (60%) וכן 56% מבין הסייעות. לדברי דגן-בוזגלו העסקה שעתית מוצדקת בשם "גמישות תעסוקתית", אולם לאור היקפה הנרחב בפועל "היא הפכה לערוץ נפוץ של העסקה פוגענית בשכר נמוך ותוך התחמקות מעסיקים ממתן זכויות סוציאליות ראויות. כצפוי היא מאפיינת עובדים שכוח המיקוח שלהם נמוך".

רוב העובדים בהעסקה שעתית בעלי השכלה נמוכה ושאינה מקצועית, ויש ייצוג גבוה במיוחד לעובדים ערבים ולצעירים (23% מהם בכל קבוצה). אולם מקרב הורים לילדים עד גיל 14, 34% מועסקים שעתית, שיעור עצום של מפרנסים שנאלצים לעבוד ללא בטחון תעסוקתי בהיקפים משתנים. "ענפים ומשלחי יד בהם התקבעה העסקה שעתית סובלים גם מתחלופה גבוהה של עובדים וקושי לגייס עובדים – באופן בולט מטפלות סיעודיות וסייעות חינוך. העובדים מצביעים ברגליים ומחפשים תעסוקה יציבה יותר, השירות לציבור נפגע ונוצר נטל על המעסיקים גם אם הם מסרבים להכיר בערך של יציבות תעסוקתית ומעדיפים להתמקד בשורת הרווח", הוסיפה.

"העסקה שעתית הפכה לדרך להוזלת כוח העבודה, זוהי העסקה פוגענית, נצלנית, בלתי מוסרית ולטווח ארוך לא בטוח שהיא כלכלית. לאור נפוצות התופעה הגיעה השעה לחוקק חוק שיגביל צורת העסקה זו למשרות חלקיות וארעיות מטיבן", הדגישה דגן-בוזגלו.

לעיון בדו"ח השנתי של משרד העבודה:

https://www.gov.il/he/pages/employment-report24-publishing