העניים חיים פחות שנים ומהווים כרבע מאוכולסיית העולם

בהתבסס על הכנסה מינימלית של 1.25 דולר ליום (פחות מ-5 שקלים), מסר הבנק העולמי כי מספר העניים בעולם עומד על 1.4 מיליארד, 27% יותר מהערכותיו הקודמות של הבנק. לפי הערכה קודמת, שפירסם הבנק בעולמי ב-2004 על בסיס הכנסה מינימלית של דולר ליום, עומד מספר העניים בעולם על מיליארד. שיעור העוני העולמי עומד כיום על 26%, לפי הדו"ח, בניגוד להערכה קודמת של 17.2%.

על פי הבנק גם מספר העניים ב-1981 עודכן כלפי מעלה, מ-1.5 מיליארד ל-1.9 מיליארד בני אדם. שיעור העוני העולמי עדיין נפל מ-50% ל-26% ב-25 השנים האחרונות, אך גם נתון זה נמוך יותר מהערכות קודמות ומצביע על כך שהמאמצים העולמיים למיגור העוני היו פחות יעילים מכפי שנחשבו עד כה.

הדו"ח המתבסס על נתונים משנת 2005 לא משקלל את השפעתה של העלייה במחירי האנרגיה והמזון בשנה האחרונה, אך עדיין מציג "קפיצת ענק בכל הנוגע להבנתנו את מימדי העוני במדינות המתפתחות", לדברי מרטין רווליון, ראש מחלקת המחקר של הבנק העולמי ואחד ממחברי הדו"ח.

למרות הנתונים העגומים, מציג הדו"ח גם נתונים חדשים על ההצלחה במיגור העוני במזרח אסיה ב-27 השנים האחרונות. בעוד שב-1981 חיה 79% מאוכלוסיית מזרח אסיה בעוני חמור, בשנת 2005 עמד שיעור העוני באזור על 18%. מספר העניים בסין עממית נפל מ-835 מיליון ב-1981 ל-207 מיליון ב-2005, בעוד ששיעור העוני נפל מ-85% ל-15.9%.

בניגוד להצלחה במזרח אסיה, באמריקה הלטינית ובדרום אסיה גדל מספר העניים, למרות ירידה בשיעור העוני. בדרום אסיה גדל מספר העניים ל-595 מיליון ב-25 השנים האחרונות, בעוד ששיעור העוני נפל מ-60% ל-40%. 455 מיליון מהעניים באזור הם תושבי הודו.

במדינות אפריקה שמתחת למדבר סהרה, זינק מספר העניים מ-202 מיליון לפני 27 שנים ל-384 מיליון ב-2005, כאשר העני הממוצע באזור משתכר רק 70 סנט ליום ושיעור העוני עומד על 50% – ללא שינוי לעומת 1981.

על פי דו"ח חדש של ארגון הבריאות העולמי, ילד שנולד בפרברים העניים של העיר גלזגו שבסקוטלנד יחיה 28 שנה פחות מפעוט שנולד במרחק של 13 ק"מ משם, במרכז העיר העשיר.

הדו"ח הוא תוצר של מחקר שנערך במהלך שלוש שנים על ידי הוועדה לגורמים חברתייים ובריאות בארגון הבריאות העולמי. בוועדה השתתפו מקבלי החלטות, אקדמאים, שרי בריאות וראשי מדינות לשעבר. ישראל לא נכללה ברשימת המדינות שנבדקו, אך מדוחות של משרד הבריאות עולים נתונים דומים.

הדוח קובע כי תושבי שכונות מצוקה בערים, ואזרחים של מדינות עניות נמצאים בסיכוי גדול יותר למות בגילאים מוקדמים בהשוואה לתושבים עשירים ולאזרחי מדינות המערב.

לפי הדו"ח, ילדה המתגוררת במדינה לסוטו נמצאת בסיכוי גבוה למות 42 שנה לפני ילדה שמתגוררת ביפן. באופן דומה, סיכוייה של אישה למות במהלך ההיריון בשבדיה נמוכים ביותר (1 ל-17,400 סיכויי תמותה), בעוד שבאפגניסטן הסיכויים הם אחד לשמונה.

בדו"ח מוצגים גם פערי בריאות בתוך מדינות. כך, למשל, גברים "ילידים" אוסטרלים חיים 17 שנים פחות מגברים אוסטרליים שגדלים בתנאי המערב, תמותת אימהות יולדות גבוהה פי 3 עד 4 בקרב תושבים עניים באינדונזיה בהשוואה לתושבים עשירים, ובניירובי, קניה, תמותת הילדים גבוהה פי 2.5 באזורי עוני בהשוואה למרכזי הערים.

הדו"ח מציג גם פערים בתוחלת החיים במדינות נבחרות: תוחלת החיים הממוצעת בהודו היא 62 שנה, בפיליפינים – 64 שנה, בארה"ב – 75 שנה, בבריטניה – 77 ואזרחי איסלנד חיים 79 שנה בממוצע. "השילוב המסוכן של מדיניות, כלכלה ופוליטיקה גרועות אחראי במידה רבה לכך שרוב האנשים בעולם לא נהנים מבריאות טובה האפשרית מבחינה ביולוגית", כותבים מחברי המחקר, וקוראים לממשלות בעולם לבחון כיצד מדיניותן משפיעה על בריאות התושבים. "צדק חברתי הוא עניין של חיים ומוות, ומשפיע על האופן בו אנשים חיים, ועל הסיכוי שלהם לחלות או למות בשלב מוקדם", קובעים עוד המומחים בארגון הבריאות העולמי. המלצות הוועדה לשיפור באיכות החיים של תושבי העולם כוללות שיפור תנאי החיים היומיומיים, לרבות שיפור בתנאי העבודה והחיים של תושבים.

בדו"ח לא נמסרו נתונים על ישראל, אך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטיסטיקה המצב כאן דומה: תוחלת החיים ברעננה ניצבת בראש הרשימה (83.7 שנים), ולצידה גבעתיים (81.1 שנים), רמת-גן (80.7 שנים), הרצליה (80.5 שנים) ופתח-תקווה (80.3 שנים). לעומת זאת, תוחלת החיים בנצרת עילית היא 75.7 שנה בלבד, ברמלה – 76.1 שנה, בעכו – 76.4 שנה ובלוד – 76.7 שנה.

ידיעות קשורות