דו"ח חמור שפרסמה ארגון האו"ם לסחר ולפיתוח (UNCTAD) מצביע על משבר כלכלי עמוק בשטחים הפלסטיניים הכבושים כתוצאה מהמלחמה בעזה. הדו"ח מדגיש את היקפו העצום של ההרס ואת הצניחה התלולה בפעילות כלכלית – הרבה מעבר להשפעתם של הסבבים הקודמים ב-2008, 2012, 2014 ו-2021.
הפגיעה בכלכלה העזתית היא חסרת תקדים. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של רצועת עזה צנח ב-81% ברבעון האחרון של 2023. לפי הדו"ח, באמצע 2024 עמד התמ"ג בעזה על פחות משישית מגודלו בשנת 2022. נכון לרבעון הראשון של 2024, בין 80% ל-96% מהנכסים החקלאיים ברצועת עזה – כולל מערכות השקיה, משק חי, פרדסים, ציוד חקלאי ומתקני אחסון – הושמדו. הפגיעה בחקלאות שיתקה כמעט לחלוטין את ייצור המזון ברצועה, ותרמה לעלייה החדה ברעב ובאי-ביטחון תזונתי. החורבן בעזה פגע קשות גם בעסקים בבעלות פרטית, אשר 82% מהם נהרסו או נפגעו.
נזקי המלחמה לא מוגבלים לעזה
גם בגדה המערבית הובילה המלחמה להרג, להשמדה של נכסים פלסטיניים, לגירוש קהילות, להחרמת רכוש ולהרחבה של התנחלויות על חשבון שטחים פלסטיניים. פגיעות אלה הובילו להידרדרות כלכלית חריפה בירושלים המזרחית וברחבי הגדה המערבית. בירושלים המזרחית נפגעו במיוחד המסחר, התיירות והתחבורה, ו-80% מהעסקים בעיר העתיקה נסגרו לחלוטין או באופן חלקי. בעוד שבשלושת הרבעונים הראשונים של 2023, לפני המלחמה, צמח התמ"ג בגדה המערבית ב-4%, ברבעון הרביעי חלה התכווצות חדה של 19%. כתוצאה מכך התכווץ התמ"ג בגדה המערבית ב-1.9% במהלך השנה, ואילו התמ"ג לנפש התכווץ ב-4.5% – ביטוי לירידה משמעותית ברמת החיים ובהכנסה למשק בית.
שוק העבודה בגדה המערבית נפגע קשות גם כן. 96% מהעסקים דיווחו על צמצום פעילות ו-42% מהעסקים פיטרו עובדים. יותר מ-300 אלף עובדים פוטרו, ושיעור האבטלה בגדה המערבית עלה מ-13% מכוח העבודה ערב המלחמה ל-32% כיום. בעזה, יותר מ-200 אלף עובדים – כשני שלישים מהעובדים ברצועה לפני המלחמה – איבדו את מקור פרנסתם עד ינואר 2024.
בגדה המערבית שובש המסחר באופן חמור כתוצאה מהגבלות חדשות שהשיתה ישראל על תנועה של אנשים וסחורות. מספר המחסומים הישראליים ברחבי הגדה עלה מ-567 בתחילת אוקטובר 2023 ל-700 בפברואר 2024. התפתחויות אלה החמירו עד מאוד את המצב הכלכלי וההומניטרי הקשה של הפלסטינים בשטחים הכבושים. בשנת 2022, שליש מהפלסטינים בשטחים הכבושים (1.84 מיליון איש) סבלו מאי-ביטחון תזונתי ו-31% היו מתחת לקו העוני. לפני אוקטובר 2023, 80% מהעזתים היו תלויים בסיוע הומניטרי בינלאומי למחייתם. כעת, כמעט כל תושבי עזה חיים בעוני, ושיעור העוני בגדה המערבית מאמיר גם הוא.
הירידה בהכנסות מערערת את יציבות הרשות
לפי דו"ח האו"ם, הפגיעה בכלכלת השטחים הכבושים גורמת לירידה בהכנסות הרשות הפלסטינית ומגבילה את יכולתה לתפקד ולספק שירותים חיוניים. הדו"ח הדגיש כי לפגיעה הכספית ברשות תורמות החרמה של כספי מסים בידי ישראל, וכן ירידה חדה בהיקף התרומות הבינלאומיות. בשנת 2023 צנחו התרומות הבינלאומיות לרשות לרמתן הנמוכה ביותר אי פעם – 358 מיליון דולר, שהם כ-2% מהתמ"ג הפלסטיני בלבד. בשיאן בשנת 2008 עמדו התרומות הבינלאומיות על כשני מיליארד דולר – כ-27% מהתמ"ג הפלסטיני דאז.
החרמת כספים ועצירת תשלומים מצד ישראל החריפו מאז אוקטובר 2023. הפגיעה הכספית ברשות מסיבות אלה נאמדת ב-1.4 מיליארד דולר בין 2019 לאפריל 2024 – כ-8% מהתמ"ג הפלסטיני ב-2023. הפגיעה הכספית ברשות פוגעת ביכולתה לשלם לעובדיה, להחזיר חובות ולספק שירותים ציבוריים חיוניים כמו בריאות וחינוך. כתוצאה מכך העמיק החוב של הרשות, תשלומיה לקבלנים וספקים פרטיים התעכבו וקצבאות הרווחה קוצצו.
כיצד לצאת מהמשבר
בפרק ההמלצות בדו"ח, הדגישה ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח כי הכיבוש המתמשך הוא המכשול המרכזי לפיתוח כלכלי בר-קיימא באזור: "ההגבלות החמורות על השקעות, תנועת עובדים ומסחר ערערו באופן שיטתי את הפוטנציאל הכלכלי והחריפו את העוני ואי-היציבות", נכתב. עוד קרא הדו"ח להתערבות דחופה ומשמעותית של הקהילה הבינלאומית כדי לעצור את הקריסה הכלכלית בשטחים הכבושים, לטפל במשבר ההומניטרי ולחזק את המוסדות הפלסטיניים.
"כדי להניח את היסודות לשלום יציב ולפיתוח, יש לגבש תכנית שיקום כלכלית לשטחים הפלסטיניים הכבושים, להגביר את התמיכה והסיוע הבינלאומיים, לשחרר את הכספים המוחזקים בידי ישראל ולהסיר את המצור על עזה", נכתב בסיכום הדו"ח.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/132334/
