המדינה מגבשת תביעת ענק משפטית-אזרחית על סך 130 מיליון שקל נגד חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א), לכיסוי נזקי הטבע שנגרמו לערבה הדרומית מדליפת הדלק הגולמי ליד באר-אורה בשנה שעברה. עו"ד גליה ריבלין מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה הודיעה על כך אתמול (שלישי) לוועדת הכלכלה בדיון בדרישת ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) לשנות את תנאי הזיכיון של קצא"א בעקבות האסון הסביבתי.

הזיהום בערבה (צילום: רשות הטבע והגנים)

הוועדה החליטה בתום הדיון לתבוע מהאוצר להתכנס לישיבת עבודה עם המשרד להגנת הסביבה וכל הגופים הרלוונטיים לנושא ולקבל בהקדם החלטות לגבי המשך נחיצות הצינור והזיכיון בשנים הבאות, והשימוש בו להעברת חומרים אחרים  – כגון גז בישול. החברה נדרשה גם להעביר לוועדה תוך 30 יום דו"ח על הפקת לקחי הדליפה והאמצעים שננקטו למניעת אסון דומה.  ח"כ חנין, העומד ראש השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, מסר כי בעקבות הדליפה באחרונה היה צורך לפנות 30 אלף דונם של קרקע מזוהמת. "מדובר בקו עתיר נזילות נפט, שמוחזק בידי מערכת שמתנהלת בצורה לא יעילה ואנכרוניסטית. כל תקלה גורמת לקטסטרופה בגלל התוואי הרגיש שמוקף שמורות טבע, כשאין פיקוח ואין שקיפות של הפעילות", אמר ודרש לפחות את הסרת החיסיון מפרטים לא רלבנטיים לביטחון.

הזיכיון ניתן למשך 50 שנה עד לשנת 2017. חנין קרא לנצל את השנתיים הבאות, האחרונות לזיכיון, לדיון אם הצינור נחוץ או לפחות באי הארכת הזיכיון, ובהפיכת קצא"א מעמותה לחברה ממשלתית באחריות המשרד להגנת הסביבה, כדי להבטיח התנהלות שקופה. חברי הוועדה והנציגים של הארגונים הירוקים היו שותפים לביקורת ולדרישה לבחון את נחיצות החברה או לפחות של החיסיון על פעולותיה ואת הפיכתה לחברה ממשלתית. שי טחנאי, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בדרום, אמר בדיון: "צינור הנפט עובר ב-250 ק"מ, באחד השטחים הרגישים והיפים ביותר במדינת ישראל, הוא חוצה שטחי טבע ונוף של ארץ בראשית, ובמדבר, אם פגעת בשטח – זה נשאר לדורי דורות. החוק חייב להשתנות, זה חוק חיסיון, לא חוק זיכיון, ולכן אסור להאריך אותו במתכונתו הנוכחית וגם לבדוק את נחיצות השימוש בצינור, לאור המטרות שלשמן הוא הוקם והשימוש המצומצם שלו, לצד הסיכון הרב לטבע ולסביבה".