המלחמה עם איראן המסכנת מיליוני אזרחים אינה גזירת גורל

ישראל ואיראן הידרדרו להתנגשות גלויה לפני 10 ימים, מאז יום חמישי, 12 ביוני. אש ותמרות עשן עלו מטהראן ומתל אביב. מאות הרוגים, רובם באיראן ואלפי פצועים, גם כאן וגם שם. מכת הפתיחה הישראלית שהפתיעה רבים בעולם ובישראל הרגה בכירים איראנים. המתקפה הישראלית בוצעה על רקע כישלון שיחות הגרעין בין טראמפ לבין האיראנים, ואולי כמנוף שיחזיר את האיראנים לשולחן המו"מ. האמריקאים דרשו מהאיראנים לעצור את כל תוכנית העשרת האורניום, דרישה שהאיראנים התריעו שתגרום לקריסת המו"מ. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י צייץ ברשת איקס (לשעבר טוויטר) בסוף מאי: "מציאת דרך לעסקה היא לא מדע טילים. אפס נשק גרעיני – אין לנו עסקה. אפס העשרה – אין לנו עסקה". הפקרותו של טראמפ האיצה בישראל לתקוף באיראן.

ערב המלחמה, טען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי איראן התקרבה מאוד לפצצה גרעינית. לכן ישראל החליטה להתגונן ולתקוף אותה כדי למנוע ממנה לממש את תוכניות הגרעין שלה. באתרי חדשות ברחבי העולם ציטטו את דברים אלה של נתניהו ונראה כי עמדתו זכתה בתמיכה מסוימת.

הסכסוך בין המדינות החל ב-1979, עם עליית המשטר האיסלמי הקיצוני בעקבות נפילת הדיקטטורה המושחתת הפרו-מערבית של השאה מוחמד רזא פהלווי. עם התגברות המחאות נגד השאה וחזרתו של חומייני מגלותו, נמלטו מהמדינה שגריר ישראל באיראן יוסף הרמלין, עובדי השגרירות וכאלף ישראלים ששהו בה. אגב, בנו של השאה, רזא פהלווי, הנמצא בקשר קרוב עם בכירים ישראלים, כבר הצהיר על כוונתו לחזור ולשלוט באיראן בתמיכה מערבית.

בין ישראל לבין איראן של השאה שררו יחסים קרובים וחמים. איראן נמנתה עם המדינות הראשונות שתמכו בתוכנית החלוקה ב-1947 והכירה בישראל ב-1950. ראש הממשלה  דוד בן גוריון ביקר באיראן ב-1961. מהנדסים ואנשי עסקים ישראלים עבדו ופעלו באיראן במשך שנים רבות. יחסי ישראל-איראן הידרדרו בעקבות מלחמת 1967 ומלחמת 1973. ב-1975 תמכה איראן בהחלטה 3379 של עצרת האו"ם שקבעה כי הציונות היא גזענות. מכאן ואילך גברה העוינות המוצהרת בין הצדדים.

האיום האיראני והאיום הישראלי

בריאיון להילו גלזר בעיתון "הארץ" לפני חצי שנה, אמר חוקר איראן ליאור שטרנפלד: "איראן תופסת את עצמה כמאוימת. היא מוקפת מדינות שמארחות בסיסים של הצבא האמריקאי. ישראל יושבת עליה בגבול הצפוני דרך אזרבייג'ן, ומאז הסכמי אברהם, ישראל וארצות-הברית נמצאות גם במפרץ הפרסי. כלומר, מבחינת איראן, אותם פרוקסיז הם מנגנוני הגנה שמותחים את היכולת של ישראל ולא מאפשרים לה להתמקד רק בה. האם זה מוצדק? ודאי שזו גם מניפולציה. אבל צריך להבין שכמו שאצלנו מדברים על האיום האיראני, שם מדברים על האיום הישראלי".

שטרנפלד הוסיף, "צריך שניים לטנגו. ישראל התמכרה לכוח. אנחנו מאמינים שאת כל הצרות שלנו נוכל לפתור עם צה"ל וחיל האוויר. ישראל כבר שנים מכה את איראן בחיסול מדענים, בהפצצות. ותמיד אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאלה מכות מקדימות. שאנחנו אף פעם לא תוקפנים. ואנחנו גם מצפים שהעולם יבין שנתונה לנו זכות מוקנית להגנה עצמית. אלא שגם איראן רואה בהגנה עצמית זכות מוקנית שלה".

דרך תובנותיו של שטרנפלד מצטיירת תמונת ראי של שני המשטרים הפועלים באופן דומה: בשנים האחרונות דומה המשטר בישראל יותר ויותר למשטר האיראני. בהצהרות שונות לתקשורת מתיימר נתניהו וטוען כי המתקפה הישראלית עלולה להביא לקריסת המשטר האיראני. בהצהרות אחרות אמרו בכירים ישראלים כי ההתקפה לא תעצור את תוכנית הגרעין האיראנית ואולי אפילו תאיץ אותה. האם ראשי הצבא והקבינט המדיני-ביטחוני מהמרים על חיי אזרחים ישראלים ואיראנים במטרה אולי להפיל את המשטר האיראני ואולי לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית? האין אדם אחראי בשלטון בארץ שיעצור את הטירוף?

ליבוי הסכסוך מסייע למשטרים הרקובים

נכון לעכשיו, המשטר באיראן לא קרס והמשטר בישראל קנה לעצמו עוד כמה חודשים בשלטון. ליבוי הסכסוך מסייע לשני המשטרים הרקובים לגייס את העמים לצדם במלחמת שולל ולהשכיח את פשעי המשטר, כל אחד במדינתו. אל לנו ללכת שבי אחרי מנהיגי שקר. זו חובה פוליטית ומוסרית להתנגד למלחמה הזאת המסכנת את חייהם של מיליונים והמערערת את שארית היסודות הדמוקרטיים בישראל.

העמים האיראני והישראלי מולכים שולל זה נגד זה במשך שנים. חושיהם התקהו, החששות והפחדים האמיתיים והמדומיינים מניעים אותם. הדרך להשתחרר מלפיתת משטרים המזינים את הציבור בפחדים היא חשיפת ערוותם: חשיפת השקרים עליהם בנויה שיטתם. זו שיטה שכל מטרתה שימור השלטון ודיכוי העמים הישראלי והאיראני.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/138050/