בחודש שעבר, במלאות 70 שנה להבסת גרמניה הנאצית, הוקדשו תכניות רדיו וטלוויזיה, מאמרים וכתבות למלחמת העולם השנייה, לתרומתה העיקרית של ברית–המועצות לניצחון ולמערכה שניהלה יחד עם בריטניה וארצות–הברית (בשנה האחרונה למלחמה). גילוי דעת בנושא של המפלגה הקומוניסטית הישראלית פורסם ב-"זו הדרך" (6.5), ואירוע חגיגי התקיים ביער ע"ש הצבא הסובייטי בהרי ירושלים.
גוש הנוער הקומוניסטי בתהלוכת הניצחון ברחוב אלנבי בתל–אביב, 12 במאי 1945(צלם: קובי קסטן)
אולם למרות שיתוף הפעולה הבין–מעצמתי במלחמה נגד הנאצים ובהמשך – במלחמה נגד יפן ובהסדרים בגרמניה ובאירופה; ולמרות המאמצים המשותפים להקמת ארגון האומות המאוחדות שהבשילו באוקטובר 1945 – עוד בטרם הושג הניצחון על גרמניה הנאצית היה מי שתכנן את מלחמת העולם השלישית.
התכנון היה סודי ביותר, ופרטיו עלו לראשונה במסמכים רשמיים שפרסמה בריטניה רק ב-1998. אז נתגלה, כי עוד באפריל 1945, כאשר באירופה התנהלו עדיין קרבות קשים להכנעתה של גרמניה הנאצית, הורה וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, למטה התכנון של הצבא הבריטי להכין שתי תכניות מלחמה בין צבאות המערב לבין ברית–המועצות. המועד המשוער ליישום תכניות מלחמה אלה, להן הוצמד הכינוי "המבצע לא יעלה על הדעת" (Operation Unthinkable), היה 1 ביולי 1945, כלומר פחות מחודשיים מאז נכנעה גרמניה הנאצית.
יורי רובצוב, פרופסור באוניברסיטה הצבאית של משרד ההגנה של רוסיה, כתב לאחרונה במאמר שהוקדש לתכנון המבצע, או לייתר דיוק – לתכנון מלחמת העולם השלישית, כי התוכניות שגובשו כללו כיבוש שטחים נרחבים של ברית–המועצות וביסוס השליטה הבריטית–אמריקאית במזרח–התיכון.
רובצוב ציין, כי ראשי הצבא הבריטי העריכו שתכנית זו אינה מעשית, נוכח העליונות שהייתה באותה עת לצבא הסובייטי הן במספר החיילים והן בציוד הצבאי. הם גם שללו את הרעיון של צ'רצ'יל לצרף לצבאות המערב יחידות גרמניות, כלומר של הצבא הנאצי, אותן יציידו מחדש. אגף התכנון של צבא בריטניה התריע, כי המלחמה המתוכננת תהיה כוללת, ממושכת ויקרה. צ'רצ'יל קיבל טיוטה של התוכנית ב-8 ביוני 1945, חודש לאחר כניעת הנאצים, וכאשר המלחמה נגד יפן עדיין נמשכה.
תכניתו של צ'רצ'יל נותרה במגירה, אך ארצות–הברית מצידה עשתה צעדים מעשיים שנועדו להחליש את ברית–המועצות ולבסס את שליטתה בעולם שלאחר המלחמה. כך, כבר ב-8 במאי 1945 הורה נשיא ארה"ב להפסיק ללא התרעה מוקדמת את הספקת הסיוע הצבאי לברה"מ, למרות שבאותה עת לחץ עליה להצטרף למלחמה נגד יפן.
בהמשך לצעד זה, ב-19 במאי 1945 חתם שר החוץ בפועל של ארה"ב, ג'וזף גרו, על תזכיר הקובע, כי מלחמה עם ברית–המועצות היא בלתי–נמנעת, וכי יש לנקוט עמדה נוקשה יותר בקשרים עמה. גרו הוסיף, כי בכל מקרה נהיר שצריך להתחיל במלחמה נגד ברה"מ עוד בטרם תשתקם זו מהמלחמה ותממש את הפוטנציאל הכלכלי והצבאי שלה.
רובצוב הדגיש, כי לתזכיר של שר החוץ גרו היה המשך: באוגוסט 1945, עוד בטרם הוכרעה יפן וכאשר ברה"מ לחמה עדיין לצד ארה"ב במזרח–הרחוק, העביר הממשל לראש תכנית הגרעין האמריקאית רשימה של יעדים להפצצה גרעינית, שכללה את כל הערים התעשייתיות העיקריות של ברית–המועצות.
בהכנות של ארה"ב ובריטניה למלחמת עולם שלישית, בעודן מקיימות לכאורה הסדרים מוסכמים לגבי אירופה וממשיכות בברית הצבאית עם ברה"מ, חשוב לכלול גם את הטלתן של פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, ובהמשך – הליבוי של ההסתה האנטי–סובייטית.
מלחמת העולם השלישית, שהגו מוחותיהם הקודחים של מנהיגי בריטניה וארה"ב, לא פרצה. אך מדיניות מעצמות אלה הובילה לכך, שהעולם בשבעת עשורים שחלפו מאז מלחמת העולם השנייה היה רחוק משלום יציב.
תמר גוז'נסקי
משפט פלילי על ארגון תהלוכת הניצחון
סיפור מקומי שלא סופר בתכניות ובמאמרים הרבים לרגל 70 שנה לתום מלחמת העולם השנייה, הוא סיפורה של תהלוכת הניצחון רבת המשתתפים, שארגנה המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית בתל–אביב בשבת, 12 במאי 1945, שלושה ימים בלבד לאחר שהדגל הסובייטי הונף על בניין הרייכסטאג בברלין.
ביום התהלוכה נאספו המונים ברחוב אלנבי. אך אז איים קצין המשטרה הבריטית שאם התהלוכה תצא לדרך – 200 שוטרים בריטים יפזרו אותה. האחראים לתהלוכה לא נבהלו מהאיום, ואילו השוטרים נמנעו מלפזר את ההמונים, אשר צעדו תחת דגלי בעלות הברית ברחובות אלנבי ובן–יהודה.
אולם המשטרה הבריטית החליטה בכל זאת לתבוע את עלבונה ותבעה לדין את אליהו (אליושה) גוז'נסקי, חבר הנהגת המפלגה, בשל ארגון ההפגנה בה צעדו תחת דגלים אדומים. השופט צוקרמן העיר, שצבע הדגלים אינו מעניין אותו. אליהו גוז'נסקי הודה בהשתתפות בהפגנה, והשופט, שלא אפשר לו לדבר, דן אותו ללירה קנס או 10 ימי מאסר. "קול העם" (12.7.1945) העיר, כי כנראה היה זה המקרה היחיד בעולם של העמדה לדין על ארגון תהלוכת ניצחון.
