"יש לפחות ארבע-חמש עילות טובות לסכסוכי עבודה על רקע ההפיכה המשטרית" – כך אמרה ד"ר מורן סבוראי, עו"ד העוסקת בדיני עבודה, בשיחה השבוע עם "זו הדרך" בנושא ארגוני העובדים וההפיכה המשטרית.

מה לארגוני העובדים ולמחאה נגד הממשלה?

יש קשר ברור בין פגיעה בדמוקרטיה ופגיעה בכלכלה הישראלית לבין ארגוני העובדים. כבר באפריל 2023 חתמו יותר מ-80 משפטנים בכירים בישראל שעוסקים בדיני עבודה, כולל שופטות בדימוס ופרופסורים לדיני עבודה, על חוות דעת שקובעת כי אפשר לשבות בגין ההפיכה המשטרית. חוות הדעת מתייחסת לכמה עילות רלוונטיות.

ראשית, הפגיעה בבתי המשפט. ההפיכה המשטרית פוגעת במוסדות השלטון הדמוקרטיים ובבתי המשפט עצמם. בדיני עבודה יש הרבה מאוד זכויות של עובדים וארגוני עובדים שנוצרו בפסיקה ולא בחקיקה. אלה כוללות זכויות יסודיות כמו זכות השביתה, זכות ההתארגנות והזכות לשימוע. לכן החלשת בתי המשפט מעלה חשש לפגיעה גם בזכויות עובדים.

נושא נוסף הוא הפגיעה הקשה בכלכלה כתוצאה מההפיכה המשטרית. כאשר יש פגיעה בכלכלה העובדים נפגעים: נפגעת יכולתם לדרוש תוספות שכר, ונפגעות גם הפנסיות וקרנות ההשתלמות של העובדים.

נושא נוסף שחוות הדעת מזכירה ורלוונטי גם כיום הוא הפגיעה בזכות השביתה. ב-4 בינואר 2023, לצד חוקים שונים שקשורים להפיכה המשטרית, שר המשפטים הכריז על הצעת חוק שאמורה לפגוע מאוד בזכות השביתה. אמנם כרגע הצעה זו יושבת על המדף ולא מקודמת, אבל החשש הוא שכשיקדמו אותה ארגוני העובדים יהיו כל כך חלשים שכבר לא תהיה להם יכולת להתנגד. לכן צריך להתנגד כבר עכשיו, והיה ראוי להתנגד עוד קודם.

חשוב להזכיר גם את הפגיעה בעובדים מסקטורים ספציפיים. למשל, כאשר יש הרבה יותר מינויים פוליטיים ופיטורים פוליטיים זה פוגע באפשרויות הקידום של עובדי מדינה. כך גם הפגיעה בענף התקשורת ובעצמאות התקשורת שעלולה לפגוע מאוד בעובדים; הפגיעה ביועצים המשפטיים; או הפגיעה באנשי חינוך ובאקדמיה עם חוקי ההשתקה, שאחד מהם כבר עבר והשני בדרך.

אז יש לפחות ארבע-חמש עילות טובות לסכסוכי עבודה על רקע ההפיכה המשטרית. אני חושבת שאפשר היה לקדם סכסוך עבודה נכון ומוצדק משפטית במשק. יש כבר טיוטה של סכסוך עבודה שכתבתי יחד עם שתי עורכות דין נוספות. הפצנו אותה בין הרבה משפטנים ושלחנו אותה גם לארגוני עובדים. סכסוכי העבודה שהוכרזו באקדמיה נגד ההפיכה המשטרית הושפעו מהטיוטה הזו. אפשר היה להשתמש בה בעוד הרבה מקומות משום שהיא כתובה באופן גנרי.

האם שביתה כזו תיחשב לשביתה פוליטית אסורה?

הדגש הוא לא על החלפת הממשלה, אלא הפסקת אותן פעולות הפוגעות בעובדים ובארגוני עובדים. חשוב להזכיר שזו לא הפעם הראשונה בה ארגוני עובדים פועלים במישור הזה. בעבר ההסתדרות נאבקה נגד תאונות עבודה, או למען זכויות עובדי הקבלן או עובדים עם מוגבלות. על אף שלא תמיד הדברים הגיעו לכדי סכסוך עבודה, ההסתדרות פעלה בכך נגד מדיניות והחלטות של הריבון. אך מאחר שהיו למדיניות זו השלכות על תנאי העסקה של עובדים, בית הדין לעבודה קבע כי לא מדובר בשביתה פוליטית אסורה, אלא מה שנקרא "שביתה דו-תכליתית".

דוגמא נוספת היא שביתת הרופאים למען הגדלת מספר המיטות בבתי החולים ב-2011. השביתה עסקה גם בתוספות שכר וגם בתקצוב מערכת הבריאות. זו שביתה שקשורה למדיניות הממשלה, אבל יש לה קשר גם לתנאי העסקה.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר דויד מרבה לאיים בהתנגדות למהלכי הממשלה, אך בפועל מאפשר להפיכה המשטרית ולמלחמה להימשך. מדוע?

אני לא יודעת, אני לא עובדת בהסתדרות ולא שוחחתי על כך עם ארנון בר דוד. את השאלה הזו עדיף לשאול אותו. אני כן יכולה לדבר על שתי השביתות שהתקיימו ביוזמת ההסתדרות. בראשונה בכלל לא הוכרז סכסוך עבודה, ובשנייה היה סכסוך עבודה אבל לא המתינו 14 יום לפני השביתה והייתה לו רק עילה אחת. אני חושבת שאפשר לתכנן כך שיוכרז סכסוך עבודה ולא יוציאו נגדו צו מניעה. אבל את השאר צריך לשאול את יו"ר ההסתדרות.

יש הטוענים כי השביתות לא היו אפקטיביות בשל התנגדות פנימית בתוך ההסתדרות…

אני לא חלק מההסתדרות, אך גם אני שמעתי שהיו התנגדויות פנימיות לחלק מהשביתות. בדרך כלל כשיש שביתה צריך להסביר לעובדים על מה שובתים ולעשות הסברה יעילה, במיוחד אם מדובר בשביתה פחות שגרתית. לא מדובר כאן בנושא כמו פגיעה בשכר ועובדים לא בהכרח רואים את הפגיעה הישירה בהם, ולכן צריך איזשהו מערך הסברה. ייתכן שזו הייתה הסיבה להתנגדות.

כיצד אפשר לשלב את ארגוני העובדים במערכה? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לקדם מטרה זו?

אסור להתייאש ואסור לאבד תקווה. צריך להמשיך לדבר עם בעלי השפעה בארגוני העובדים ולנסות להסביר ולשכנע מדוע זה הדבר הנכון לעשות. אפשרות נוספת היא לקדם "עצירה מלמטה", לא דרך ארגוני עובדים. זו יוזמה שקשורה לרעיון המארגן של דמוקרטיה מתגוננת, אך יכולה להישען על פרקטיקות של דיני שביתות כמו עצירת העבודה לכמה שעות או בכמה סקטורים בו-זמנית.

איך אפשר לקדם "עצירה מלמטה" ללא ארגון עובדים?

זה הרבה יותר מורכב, ויש בכך גם סכנות. עם זאת, במצב בו אנחנו נמצאים יותר מסוכן לא לעשות כלום. עצירה מלמטה ללא ארגון עובדים היא יותר מורכבת, כי כאשר עובד לא מגיע לעבודה בזמן סכסוך עבודה מוכרז בהחלטת הוועד שלו, הוא מוגן בידי דיני השביתות ואי אפשר לפטרו או לפתוח נגדו בהליך משמעתי. עם זאת, עובדים יכולים לקחת ימי חופש יחד בצורה מתואמת, וכך לשבש את תפקוד מקום העבודה. אפשרויות נוספות הן שביתה וירטואלית, או הימנעות מקניות לא הכרחיות, או שימוש במזומן במקום כרטיסי אשראי. הרעיון הוא שימוש בכלים שיפעילו לחץ על הממשלה. אבל זה לא פשוט. לכל רעיון כזה יש גם סכנות ומגבלות.

אני רוצה להדגיש כי בהיסטוריה של ישראל היו לא מעט שביתות שנגעו לציבוריות הישראלית. אחת השביתות הראשונות ביישוב בארץ הייתה שביתת מורים ב-1910, כאשר מורים נאבקו על כך ששפת ההוראה תהיה עברית. זאת לכאורה לא שאלה שנוגעת לתנאי העסקה, אלא לערכים ציבוריים. ולבסוף אומר שוב: לא להתייאש ולא לאבד תקווה. גם אם ניסינו משהו והוא לא הצליח אפשר תמיד לנסות שוב.