כחלק מהתוכנית הכלכלית ומהצעת התקציב לשנת 2025, פרסם לאחרונה משרד האוצר תזכיר הכולל שינויים דרמטיים בשיעורי דמי הביטוח הלאומי. לפי מסמך חדש של מרכז אדוה, שכתב ירון הופמן-דישון, השינויים "צפויים להעמיק את אי-השוויון במערכת המיסוי בישראל".
מטרת השינויים המוצעים היא להקטין את הוצאות הממשלה ולפנות משאבים למימון המשך המלחמה ברצועת עזה ובלבנון ולהעמקת הכיבוש בגדה המערבית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אף הציע לספח את הגדה כבר בשנה הקרובה, מה שיוביל בהכרח להכבדה על תקציב הביטחון ולתמיכה נוספת במפעל ההתנחלויות. יצוין שצעדים אלה נעשים בהסכמת יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד שאף חתם השבוע הסכם עם האוצר על כך.
נטל המימון של הגדלת התקציב יוטל על כתפי מעמד העובדים. במקביל, העלאת דמי הביטוח הלאומי צפויה ליפול בעיקר על כתפי העובדים המשתכרים שכר נמוך, ולא על בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר. תזכיר האוצר הנוכחי הוגש במקום הצעה קודמת – חריפה עוד יותר – שבמרכזה עמדה הקפאה של כלל קצבאות הביטוח הלאומי. כעת מציע האוצר לעדכן את מרבית קצבאות הביטוח הלאומי – לבד מקצבת הילדים – אך במקביל להעלות את דמי הביטוח הלאומי במדרגת השכר הנמוכה.
הנטל ייפול על העובדים בשכר נמוך
כיום, במדרגת השכר שעד 60% מהשכר הממוצע, עובד משלם 0.4% משכרו עבור דמי ביטוח לאומי, והמעסיק מוסיף 3.55%. נכון לשנת 2024, עומדת מדרגת שכר זו על 7,522 שקל בחודש. עם כניסת התיקון לתוקף, יעלה שיעור דמי הביטוח הלאומי במדרגה הנמוכה ב-1.6 נקודות אחוז, בהתחלקות שווה בין העובד למעסיק, כך שהעובד ישלם 1.2% משכרו והמעסיק – 4.35%. העלאה זו צפויה להקטין את שכר הנטו של עובדות ועובדים בשכר נמוך בעשרות שקלים לחודש. לדוגמא, עובדת בשכר מינימום – המשתכרת כיום 5,880 שקל בחודש, תשלם בעקבות השינוי 70 שקל בחודש דמי ביטוח לאומי, וזאת במקום 24 שקל ששילמה עד עתה, ואילו עובדת בשכר של 7,500 תשלם 90 שקל בחודש במקום 30 שקל. מדובר באובדן הכנסה של כ-570 עד 720 שקל בשנה שיוטל על העובדים בתחתית סולם ההכנסות.
הופמן-דישון: "הבעייתיות שבהעלאת דמי הביטוח הלאומי במדרגת השכר הנמוכה בולטת עוד יותר על רקע ההחלטה להותיר את תקרת השכר להפרשה לביטוח הלאומי על כנה". כיום, כל הכנסה מעל סכום של 49,030 שקל לחודש אינה מחויבת בתשלומי ביטוח לאומי, כך שבעלי הכנסות גבוהות במיוחד אינם נדרשים לשלם דמי ביטוח מעבר לתקרה זו. המשמעות היא שעובדים בשכר נמוך נדרשים לשלם לביטוח הלאומי שיעור גבוה יותר מהכנסתם בהשוואה לעובדים בעלי הכנסות גבוהות מאוד.
יש לציין כי ההכבדה המוצעת בדמי הביטוח הלאומי תחול על כלל העובדות והעובדים, כולל אלה המשתכרים מעל מדרגת השכר הנמוכה, ויובילו להגדלת דמי הביטוח הלאומי ב-60 שקל בממוצע לכלל העובדים בישראל. עם זאת, כיוון שמדובר בסכום אחיד, לתוספת זו תהיה השפעה פוחתת והולכת ככל שהשכר גבוה יותר.
מי שמשתכר יותר, משלם פחות
תזכיר החוק שהגיש משרד האוצר כולל שינוי גם במנגנון העדכון של מדרגת התשלום הנמוכה לביטוח הלאומי. החל מ-2026, מדרגת שכר זו תוצמד למדד המחירים לצרכן ולא לשכר הממוצע, מהלך שעלול להוביל לשחיקתה ההדרגתית. "שינוי זה עלול לגרום לכך שעובדים בשכר נמוך ימצאו עצמם במדרגת השכר הרגילה וייאלצו לשלם דמי ביטוח לאומי בשיעור גבוה יותר, דבר שיעמיק את נטל התשלומים על השכבות החלשות במיוחד", הדגיש הופמן-דישון.
לפי הדוח השנתי של המוסד לביטוח הלאומי, בשנת 2023 סך התקבולים מדמי הביטוח הלאומי (ללא דמי בריאות) הסתכמו ב-66.6 מיליארד שקל, כאשר 62.3 מיליארד שקל נגבו ישירות מהציבור ו-4.3 מיליארד בלבד הועברו מהאוצר כשיפוי. לפי התזכיר שפרסם משרד האוצר, התקבולים הנוספים שייווצרו מהעלאת דמי הביטוח מיועדים להקטנת השתתפות המדינה בתקציב הביטוח הלאומי, והם לא יגדילו את תקציב הביטוח הלאומי – מהלך שיכול היה לאפשר את החיזוק הפיננסי של הביטוח הלאומי או את הגדלת הקצבאות המסייעות בעיקר לשכבות המוחלשות. במילים אחרות: באצטלה של "תמיכה במאמץ המלחמתי", מוסיפים נדבך נוסף למדיניות הקפיטליסטית הניאו-ליברלית של ממשלת הימין. "שינויים המוצעים בדמי הביטוח הלאומי ישחקו עוד יותר את הפרוגרסיבית של מערכת המיסוי, ויעמיקו את אי-השוויון הכלכלי והחברתי", סיכם הופמן-דישון.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/133229/
