ההיסטוריון המרקסיסטי והפעיל האמריקאי הוותיק מייקל פרנטי הלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 92 בקליפורניה. הוא הותיר רעיה ואת בנו החוקר החברתי כריסטיאן שספד לו "הוא הלך לאולם ההרצאות הגדול בשמיים". ספריו של פרנטי והופעותיו המרשימות הותירו חותם על אלפי פעילים וחוקרים הנאבקים בקפיטליזם ואימפריאליזם האמריקאי בארה"ב ומחוצה לה, בין ספריו הידועים "החרב והדולר: אימפריאליזם, מהפכה ומרוץ החימוש" (1989), "דמוקרטיה למעטים" (1974) "חולצות שחורות ואדומות: פשיזם רציונלי והפלת הקומוניזם" (1997) "סופר-פטריוטיזם" (2004) ו"פרצופו של האימפריאליזם" (2011). באתר האמריקאי "דמוקרסי נאו" ספדו לו כך "פרנטי היה מבקר קולני של הקפיטליזם, האימפריאליזם ושל אי השווין המעמדי. עבודתו האינטלקטואלית צוינה ברחבי העולם."
פרנטי נולד בשכונת הפועלים הארלם בעיר ניו יורק להורים מהגרים איטלקים, כשהיה בן 37 הוא נעצר בעת שהשתתף בהפגנה לאחר שנהרגו ארבעה סטודנטים שהפגינו נגד מלחמת וייטנאם מירי של שוטרי המשמר הלאומי בקמפוס אוניברסיטת קנט, הוחזק יומיים בתא מעצר ולאחר מכן איבד את עבודתו בהוראה באוניברסיטה במדינת אילינוי. הוא מצא משרה אחרת אוניברסיטת ורמונט לאחר שנת אבטלה.
פרנטי התמודד לבית הנבחרים של מדינת ורמונט ב-1974 כנציג של המפלגה הסוציאליסטית דמוקרטית "מפלגת החירות המאוחדת" והגיע שלישי וזכה ב-7% מהקולות. במלחמת לבנון הראשונה פרנטי ביקר את מדיניות המעצרים המנהליים (מעצרים ללא משפט) של ישראל בלבנון תחת כיבוש ישראלי "הרשויות הישראליות עצרו מאות מנהיגים פוליטיים פלסטינים, מורים, עיתונאים ואינטלקטואלים וכל מי שעלול להיות חלק מההנהגה של הקהילה הפלסטינית הוחזקו במשך שנים במעצר ללא סוף וללא אישומים. התקשורת האמריקאית מעולם לא תייגה אותם כחטופים". פרנטי ביקר את הברית הצבאית נאט"ו בעת שהטילה פצצות מן האוויר על סרביה במלחמת יוגוסלביה ב-1991 ואת הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטינים. פרנטי היה לדמות ידועה בעולם אך ספריו לא תורגמו לעברית.
מייקל פרנטי ראה כתופעה טבעית בהחלט דינמיקה שבה האליטות הכלכליות לא זו בלבד שמשתפות פעולה בינן לבין עצמן, אלא גם מקדישות משאבים ניכרים לבנייתם והפצתם של מיתוסים המשרתים אותן: מצגים שעל-פיהם מיקומן עתיר הפריבילגיות בראש הפירמידה החברתית הוא תופעה טבעית וחיובית. אפשר לדחות את ההנחה הזאת, לגלג פרנטי, "ובמקום זה להאמין שבעלי הכוח וזכויות-היתר מסתובבים בעולם בלי להיות ערים כלל לעובדה שהם נהנים מעודף כוח ועודף פריבילגיות; שהם תמיד מספרים לנו את האמת ואין להם שום דבר להסתיר, אפילו כשכל-כך הרבה דברים נותרים סמויים; שחרף העובדה שרובנו, אנשים פשוטים שכמונו, עוסקים לא מעט בניסיונות מודעים לקדם את האינטרסים המשותפים שלנו, בעלי ההון לא יעשו זאת אף פעם עבורנו".
למרות ההיגיון הצרוף שבעמדה שפרנטי הציג, קשה מאוד לרוב האמריקאים להשלים עם ניתוחו או לקבל אותו. לדבריו, אזרחי ארה"ב גדלו וחונכו להאמין שהם חיים בסביבה החופשית ביותר, שבה זרימת המידע היא הפתוחה ביותר בעולם. האמריקאים ובהם, למרבה ההפתעה, רוב גדול של בעלי השכלה, אקדמאים ומומחים, נרתעים באופן אינסטינקטיבי מעצם הרעיון שהשיח הציבורי שהם משתתפים בו נשלט במידה רבה על-ידי קבוצה קטנה של אנשים בעלי ממון".
ניתן לקרוא את כתביו באתר: https://www.michael-parenti.org/
