בית הדין הארצי לעבודה קבע ביום חמישי שהמדינה חייבת לקיים הידברות עם ארגון עובדים יציג במקום העבודה לפני פרסום מכרז חדש למיקור חוץ של שירות, אם הוא משפיע על תנאי וזכויות העובדים הקיימים. כמו כן, בית הדין ביטל את המכרז שפרסם משרד הרווחה להפעלת מסגרות חירום "קורת גג" לנוער בסיכון במצבי קצה. הוא קבע כי על המדינה להידבר עם העותרים בהליך, ארגון כוח לעובדים, המייצג את עובדי עמותת "אותות", שמפעילה שבעה מתוך שמונה מסגרות קורת הגג הפעילות כיום, על השלכות המכרז על תנאי העובדים. פסק הדין התקדימי ניתן בהקשר למכרז זה, אך צפויות להיות לו השלכות רוחביות משמעותיות ביחס לשירותים מופרטים נוספים.
יחד עם זאת, בית הדין קיבל את טענת המדינה שמיקור החוץ של השירות הוא "אותנטי ולגיטימי", ושהמדינה אינה "מעסיק במשותף" של העובדים. עם זאת, הוא קבע שהדבר אינו פוטר את המדינה מחובת הידברות עם ארגון העובדים היציג. בית הדין הדגיש כי המדינה הייתה מעורבת בעבר בקביעת תנאי עבודתם של עובדי "אותות", ואף הייתה מעורבת בחתימת שניים מההסכמים הקיבוציים שחלים עליהם. לפיכך השפעתה על תנאי ההעסקה רחבה יותר מהצגת תנאי מכרז טכניים.
החלטת בית הדין לבטל את המכרז למסגרות "קורת גג" לוותה בדרישה מהמדינה לנהל הליך הידברות קיבוצית עם 'כוח לעובדים' על תנאי המכרז, בטרם פרסומו מחדש. פסק הדין, שניתן בהרכב מורחב בראשות ממלא מקום הנשיא אילן איטח ובהובלת השופטת לאה גליקסמן, מחדד את חובת המדינה להידברות עם ארגון עובדים כאשר החלטותיה משליכות על זכויות עובדים המועסקים במיקור חוץ.
השופטים מדגישים בפסק הדין כי ההידברות נדרשת על כלל תנאי המכרז שיש להם השפעה על זכויות עובדים, וכי עליו להתקיים עוד טרם פרסום מכרז חדש, בתוך פרק זמן סביר. חובת ההידברות אינה מחייבת לדבריה את הצדדים להגיע להסכמות, אך חייב להתקיים שיח אמיתי בין הצדדים. בית הדין דחה את טענת המדינה כי חובה זו לקיים הידברות תפגע בעקרונות דיני המכרזים, וקבע כי ניתן לקיים את ההליך מבלי לפגוע בשוויון בין המציעים.
בית הדין לא קבע האם כשמוחלפים מפעילים של שירות במיקור חוץ יחול הסעיף בחוק ההסכמים הקיבוציים, שלפיו הסכמים אלו יישמרו בחילופי בעלות. לכן, לא ברור האם ההסכמים הקיבוציים הקיימים לעובדי "אותות" יחולו על המפעיל החדש. לדברי השופטת גליקסמן, אין באפשרותה לתת פסק דין שיחייב את המפעילים שייבחרו בעתיד במכרז, בלי שניתנה להם ההזדמנות להעלות טענותיהם בדיון. עם זאת, קבעה כי על המדינה ליידע את המציעים במכרז העתידי על ההסכמים הקיבוצים הקיימים.
יו"ר הנהגת כוח לעובדים, ד"ר עמי וטורי, הגיב לפסק הדין ומסר הפרטת השירותים החברתיים, היא אחת הרעות החולות המרכזיות של מה שאמור היה להיות מדינת הרווחה הישראלית. דרך המרכזים המדינה מתנערת מחובותיה ביחס לעובדים בתפקידים רגישים, ומסמנת שמבחינתה הכי טוב עובדים מוזנחים, שיטפלו ללא משאבים בחלקים היותר מוזנחים של החברה הישראלית".
לדבריו, ענף חינוך ורווחה בכוח לעובדים, מאגד אלפי עובדות ועובדים בתחום. עובדים תחת מכרזים של משרדי החינוך, הבריאות, והרווחה ונמצא בחזית המאבק מול אחת התצורות המרכזיות של הניאו-ליברליזם – שירותים מופרטים, "שבהם טובת העובדים והמטופלים נמצאת במקום אחרון, כשלפניה שיקולי רווח, 'יעלות כלכלית', ו'תחרות' מהסוג המטופש והמטומטם ביותר שאפשר להעלות על הדעת".
עוד הסביר "כארגון עובדים הכלי המרכזי היה תמיד הקמת וועדים, ניהול מאבק וחתימת הסכמים קיבוציים. רק שהמדינה, זאת שהפריטה את העובדים, מנסה כל הזמן למשוך את השטיח מתחת לרגליהם ולאיין את הישגיהם במסגרת ההסכמים הקיבוציים, על-ידי מכרזים חדשים שבהם זוכה המציע הזול ביותר. מה שמביא לא פעם לצורך לנהל את המאבק מחדש מול זכיין שלא נערך ולא ערוך ליישום ההסכם הקיבוצי, או מול זוכה למטרות רווח שיעשה הכל כדי לשבור את התארגנות העובדים ולהגן על רווחיו".
"פסק הדין שניתן לבקשתנו בבית הדין הארצי לעבודה ולאחר הליך משפטי ארוך, תוקע מקלות חשובים בגלגלי השיטה הרעה הזאת. מעתה המדינה תהיה חייבת לנהל מו"מ עם הוועדים של השירותים המופרטים הללו לפני יציאה למכרז, תהיה חובה לידע את המתמודדים על קיומם של ההסכמים הקיבוציים ולהביא בחשבון שיתכן שהם יחולו עליהם דרך סעיף 18 לחוק הסכמים קיבוציים", סיכם וטורי.
