בתגובה לעתירה של סטודנטים ומרצים מאוניברסיטת חיפה, באמצעות האגודה לזכויות האזרח, הורה בג"ץ לאוניברסיטה לשנות את התקנון המגביל את הפעילות הציבורית בקמפוס. מדובר בניצחון במסגרת המערכה ארוכת השנים למען הזכות לקיים מחאה ולהביע עמדה פוליטית באוניברסיטת חיפה, שהנהלתה עורמת מכשולים רבין בפני תאי השמאל והסטודנטים הערבים. זאת, שעה שהימין – דוגמת "אם תרצו" – פועל בתנאים נוחים למדי.
אין מדובר בבעיה חדשה. בינואר 2008 הייתי שותף, יחד עם סטודנטים נוספים מאוניברסיטת חיפה, בפנייה לוועדת החינוך של הכנסת, באמצעות ח"כ דב חנין, שהובילה לדיון ראשון מסוגו. יו"ר ועדת החינוך דאז, הרב מיכאל מלכיאור, אמר כי "המעשים שתוארו – בלתי נסבלים. הכול מנוגד לערכי הדמוקרטיה, חופש הדיבור וחוק זכויות הסטודנט", והובטח שתהיה התקדמות בנושא. אולם לאחר בחירות 2009, עברה ראשות ועדת החינוך לידי "ישראל ביתנו", וחופש הביטוי בקמפוסים נדחק מטה בסדר העדיפויות שלה.
מצער, שזכויות שהן מובנות מאליהן מחוץ לכותלי האוניברסיטה – למשל, לחלק כרוז – נרמסות כבשגרה בתחומי אוניברסיטת חיפה. עוד מצער, שהנהלת האוניברסיטה שולחת את הסטודנטים המבקשים לעצמם את הזכות הזו, להתדפק לא רק על דלתות הכנסת, אלא גם על דלתות בית המשפט. לו האוניברסיטה הייתה מתייחסת בכבוד לעצמה ולבאים בשעריה, היה בה יותר חופש ביטוי, ולא פחות חופש ביטוי, מאשר ברחובות הסובבים אותה.
אורי וולטמן
הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך"
