היו"ר בר-דוד לקראת הבחירות בהסתדרות: משרתם של שני אדונים ההון והשלטון

באיזו מדינה מכריז מנהיג איגוד עובדים "המבחן הוא לעשות הסכם שלא קושר ידיים ורגליים למעסיק"? באיזו מדינה לועג יו"ר איגוד לעובדים הנאבקים על זכויותיהם ומכריז "אנחנו לא בצרפת, שעל כל אמירה של הממשלה האיגודים יוצאים לשביתות ענק"? נכון! זה כאן, במדינת ישראל; ומי שהכריז זאת הוא מנהיגה הלא-נבחר של ההסתדרות, ארנון בר-דוד העומד להתמודד לראשונה על התפקיד במאי הקרוב.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד (צילום: ההסתדרות)

 

בר-דוד נוהג להציג את עצמו כ"א-פוליטי" (יש דבר כזה?) ואף נטש את מפלגתו, העבודה, והיה בכך ליו"ר ההסתדרות הראשון מאז הקמתה לפני כמאה שנה שאינו חבר מפא"י. אבל בריאיון נדיר לאתר הימני "מקור ראשון" (27.12) מתגלה בר-דוד כפוליטי עד מאוד.

"לא הייתי אף פעם בשמאל הקיצוני", אמר בריאיון והוסיף: "ביום שישי האחרון הוזמנתי למועצה האזורית מטה בנימין. ראש המועצה ישראל גנץ אירח. היינו שם יום שלם ואני מוכרח לומר שהתחברתי. בדקתי את עצמי, מאיפה באתי ולאן הגעתי היום, ואני מוכרח לומר שמפעל ההתיישבות הזה הוא מפעל מפואר. הרגשתי חיבור ושייכות".

העובדה שבר-דוד לא היה איש שמאל ברורה לחלוטין, אבל "החיבור והשייכות" להתנחלויות בשטחים הפלסטינים הכבושים הופכים אותו לאיש ימין קיצוני הרוצה "קואליציה כמו שאני מוביל – מקיר לקיר". לדבריו, "צריך לנסות להוביל פה אחדות לאומית, כמו שאני מוביל כאן בהסתדרות".

עוד  מתגאה  בר-דוד  ב"הישגי  עסקת  החבילה"  הכוללת הקפאת שכר וצעדים ארגוניים, וביחסיו הקרובים עם שר האוצר והמעסיקים "המבוססים על שקט תעשייתי". מטרת "האחדות הלאומית" שבר-דוד מחפש, מחד"ש ועד הליכוד כולל כל המפלגות הבורגניות ואף סיעת האופוזיציה היחידה "צדק חברתי", ברורה: הוא איננו רוצה "רעשי רקע" בעת פועלו למען ההון והשלטון. ייתכן שזו גם הדרך לביטולן של הבחירות בארגון העובדים הגדול, לראשונה מאז הקמתו.

אפרים דוידי